וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃
אגדת בראשית
[ב] ד"א וישר אבימלך. זש"ה כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב (שם כו כז). כל מי שהרג לאחיו בו בדבר לקה, הוא יהורם עמד והרג בני מעיו של אביו, שנאמר וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת (דה"ב כא יג), ולפי שהרג את בני מעיו של אביו, לפיכך יצאו מעיו מן החולי, שנאמר ויהיו לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו (שם שם יט), למה כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב. קין הרג את הבל אחיו באבן, שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד ח) והאיך הרגו, אלא שנטל אבן והיה מכה בו בכל איבריו פצעים פצעים עד שמת, מנין שכך אמר למך לנשיו כי איש הרגתי לפצעי וגו' (שם שם כג). ואף קין נהרג באבן, שנאמר ויצא קין וגו' (שם שם טז). שמה נפל עליו אבן מת, למה וגולל אבן וגו'. כך אבימלך זה הרג לאחיו באבן, שנאמר ויהרג וגו' על אבן אחת (שופטים ט ה), ונהרג גם הוא באבן, שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גולגלתו (שם שם נג), הוי וגולל אבן אליו תשוב.