דברי הימים ב ל:טז מדרש: במדבר רבה

וַיַּֽעַמְד֤וּ עַל־עָמְדָם֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם כְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים הַכֹּֽהֲנִים֙ זֹרְקִ֣ים אֶת־הַדָּ֔ם מִיַּ֖ד הַלְוִיִּֽם׃

במדבר רבה

עֲשֵׂה לְךָ. אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר [עפ"י (דברי הימים ב כט, כו כח)]: וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם, עַל עָמְדָם, וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְרִים. אָמַר רַב הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אַף הֵן נִגְנְזוּ, אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ט): עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, מִיָּד הָיָה עוֹמֵד דָּוִד וְכָל הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְהָיוּ יְגֵעִים וּמְנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וְהוֹגִין בַּתּוֹרָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, לְפִיכָךְ הָיָה אוֹמֵר דָּוִד עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר, דֶּרֶךְ הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, אֲבָל אֲנִי אָעִירָה שָׁחַר, אֲנִי מְעוֹרֵר הַשָּׁחַר. דָּבָר אַחֵר, עוּרָה כְבוֹדִי, מַהוּ עוּרָה כְבוֹדִי, מִפְּנֵי עֲבוֹדַת יוֹצְרִי, שֶׁהָיָה יִצְרוֹ אוֹמֵר לוֹ דָּוִד לֹא מֶלֶךְ אַתָּה וְדֶרֶךְ מְלָכִים לִישֹׁן עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְאַתָּה לָמֵד וְעוֹמֵד חֲצוֹת לַיְלָה. וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ עוּרָה כְבוֹדִי, אֵין כְּבוֹדִי לִפְנֵי כְּבוֹד יוֹצְרִי כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר עוּרָה כְבוֹדִי. (תהלים קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ, אָמַר דָוִד חַיָּב אֲנִי לַעֲמֹד בַּחֲצִי לַיְלָה וּלְקַלֶּסְךָ עַל פְּלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם זְקֶנְתִּי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, דִּכְתִיב (רות ג, ח ט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וַיֹּאמֶר לָהּ (רות ג, יג): לִינִי הַלַּיְלָה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּרַבִּי שָׁלוֹם אָמְרָה לוֹ בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי, אָמַר לָהּ (רות ג, יג): חַי ה' אֵינִי מוֹצִיאֵךְ בִּדְבָרִים. חַי ה', מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁבִּיעַ עַל יִצְרוֹ שֶׁהָיָה מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אַתְּ פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁתִּזְדַּקֵּק לָהּ, מִיָּד נִשְׁבַּע אוֹתוֹ צַדִּיק חַי ה', אֵינִי נוֹגֵעַ בָּהּ בָּזוֹ. וְלֹא בּוֹעַז לְבַדּוֹ אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים עַל יִצְרָן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָוִד שֶׁנָּפַל שָׁאוּל בְּיָדוֹ, מָה אָמַר דָּוִד (שמואל א כו, י): וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי ה' כִּי אִם ה' יִגֳּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וגו', וְלָמָּה נִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְּעָמִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הָיָה בָּא יִצְרוֹ וְאָמַר לוֹ אִלּוּ נָפַלְתָּ אַתָּה בְּיָדוֹ לֹא הָיָה מְרַחֵם עָלֶיךָ וְהֹרֶגְךָ, מִן הַתּוֹרָה מֻתָּר לְהָרְגוֹ, בָּא לְהָרְגְּךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא. לְפִיכָךְ קָפַץ וְנִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְּעָמִים חַי ה', שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא קָשֶׁה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיקְלוּ אוֹתוֹ קִמְעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי מַעֲבִירוֹ מִכֶּם לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, י): סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נז, יד): וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם (יחזקאל לו, כו): וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי וגו'.
שאל רבBookmarkShareCopy