וַיָּקֻ֜מוּ הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ וַיְבָרֲכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשָּׁמַ֖ע בְּקוֹלָ֑ם וַתָּב֧וֹא תְפִלָּתָ֛ם לִמְע֥וֹן קָדְשׁ֖וֹ לַשָּׁמָֽיִם׃ (פ)
ספרא
[כט] "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" – זה מקרא מסורס. כן היה ראוי לומר "וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא אהרן את ידיו ויברכם"; שבירידתו נשא את כפיו וברך את העם. "ויברכם" – בעמידה. אתה אומר בעמידה או אינו אלא בעמידה ושלא בעמידה? תלמוד לומר (דברים י, ח) "לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו" – מקיש ברכה לשירות. מה שירות בעמידה – אף ברכה בעמידה. וכן הוא אומר (דה"ב ל, כז) "ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים". בדורו של חזקיהו מלך יהודה שהיו עוסקין בתורה מה נאמר בהם? "ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים"; בדורות האחרים שהיו עובדים עכו"ם מה נאמר? (ישעיהו א, טו) "ובפרשכם כפיכם…"
מדרש תהילים
שיר מזמור לאסף נכון לבי אלקים. זהו שאמר הכתוב (דניאל ט ג) ואתנה פני אל יי' האלקים לבקש תפלה ותחנונים. לא היא תפלה לא היא תחנונים אלא כך הצדיקים מתחננים להקב"ה שישמע תפלתם. וכך שנו רבותינו (ברכות ל ע"ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש לא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים כדי שתשמע תפלתו. וכן הוא אומר (שמואל-ב ז יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. וכי יש ישיבה לפני המקום והלא אין אדם מתפלל אלא מעומד שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פינחס ויפלל. אלא מהו וישב שישב לו בתפלה וכיון תפלתו. ואחר כך אמר (שמואל-ב ז יח) מי אנכי ה' אלקים. תכין לבם תקשיב אזניך. אמר רבי שמואל בר נחמן אם כיוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שנשמעה תפלתך שנאמר (תהלים י יז) תכין לבם תקשיב. וכן הוא אומר (עזרא ז י) עזרא הכין לבבו. (שם ו) ויתן לו המלך כיד ה' הטובה עליו. וכן את מוצא בחזקיהו כשהתפלל על ישראל שנאמר (דברי הימים-ב ל יח) כי התפלל עליהם חזקיהו לאמר ה' הטוב יכפר בעד. וכשנתפלל כיוון לבו שנאמר (שם יט) בכל לבבו הכין לדרוש את ה' ובשביל שכיוון לבו שמע הקב"ה תפלתו וריפא את העם. וכן הוא אומר (שם כז) ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם. אמר דוד הואיל כן הוא אני אכוין את לבי לפניו כדי שישמע שנאמר נכון לבי אלקים אשירה ואזמרה: