וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתּ֔וֹר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃
בראשית רבה
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְגוֹ'" מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזויים אתם וישראל משיבין אותן ואומרין להם ואתם הלא בזויה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וְגוֹ'" הגיד להם את כל הדורות:
עין יעקב
כח "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי, הָאֶשְׁקְלוֹנִי, הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים" (יהושע י״ג:ג׳). אָמַר חֲמִשָּׁה וְחָשִׁיב שִׁיתָּא? אָמַר רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן]: אָדוֹנְקִי שֶׁלָּהֶן חֲמִשָּׁה. אָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִינָא: כְּתֹב אָדוֹנְקִי בְּאַגַדְתִּיךְ וּפֵרְשָׁהּ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב: עַוִּים, מִתֵּימָן בָּאוּ. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: עַוִּים, מִתֵּימָן בָּאוּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן 'עַוִּים'? שֶׁעִוְּתוּ אֶת מְקוֹמָן. דָּבָר אַחֵר: עַוִּים, שֶׁאִוּוּ לֵאלוֹהוּת הַרְבֵּה. דָּבָר אַחֵר: 'עַוִּים', שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָן אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית. אָמַר רַב יוֹסֵף: וְאִית לְהוּ שִׁית סְרֵי דָּרֵי שִׁינֵי לְכָל חַד וְחַד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת שֶׁרְאוּיִן לִשָּׂרֵף, (כספרי צדוקין) וְהֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה. (דברים ב׳:כ״ג) "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה", מַאי נַפְקָא לָן מִינֵיהּ? מִדְּאַשְׁבְּעֵיהּ אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם: (בראשית כ״א:כ״ג) "אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵיתוּ כַּפְתּוֹרִים לֵיפְקוּ מֵעַוִּים, דְּהַיְנוּ: פְּלִשְׁתִּים, וְלֵיתוּ יִשְׂרָאֵל לֵיפְקוּ מִכַּפְתּוֹרִים. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (במדבר כ״א:כ״ו) "כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן [מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא, וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן" וְגוֹ']. מַאי נַפְקָא מִינָּהּ? דְּאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: (דברים ב׳:ט׳) "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵיתִי סִיחוֹן לֵיפּוּק מִמּוֹאָב, וְלֵיתוּ יִשְׂרָאֵל וְלִיפְקוּ מִסִּיחוֹן. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַב פָּפָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב טִהֲרוּ בְּסִיחוֹן. (שם ג) "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן". תָּנָא: 'שְׂנִיר', וְ'שִׂרְיוֹן' (מארץ) [מֵהָרֵי אֶרֶץ] יִשְׂרָאֵל הֵם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָלַךְ וּבָנָה לוֹ כְּרַךְ גָּדוֹל לְעַצְמוֹ, וְהֶעֱלָה לוֹ עַל שֵׁם הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית מ״ז:כ״א) "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים", מַאי נַפְקָא מִינָּהּ? דְּלָא לִיקְרוּ לְאַחוּהִי 'גָּלְוָתָא'.