דברים ב:כד מדרש: דברים רבה, תנחומא בובר, במדבר רבה ומדרש תנחומא

דָּבָר אַחֵר, כִּי תִקְרַב אֶל עִיר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי הַמִּקְרָא הַזֶּה מְדַבֵּר בְּשָׁעָה שֶׁכָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְרָאֵל בָּעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ, מַהוּ אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה הֵן סְבוּרִין שֶׁאֲנִי צָרִיךְ חֲרָבוֹת וּרְמָחִים לַהֲרֹג אוֹתָן בָּהֶן, כְּשֵׁם שֶׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי בְּדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶן מוֹצִיא אֲנִי דָּבָר מִפִּי וְהוֹרְגָן, הֱוֵי אַכֶּנּוּ בַדָּבָר וְאוֹרִשֶׁנּוּ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וְאוֹרִשֶׁנּוּ, אָמַר לוֹ אֲנִי מוֹרִישׁ אוֹתָן לְךָ וּמַעֲמִיד אֲחֵרִים מִמְּךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, יב): וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים, וּמָה אָמַר משֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (במדבר יד, יד): אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה', מַהוּ אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן, אָמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי מִדַּת הַדִּין בְּכַף מֹאזְנַיִם מְעֻיָּן, אַתָּה אוֹמֵר אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וַאֲנִי אוֹמֵר (במדבר יד, יט): סְלַח נָא. אָמַר לוֹ הַדָּבָר מֻכְרָע נִרְאֶה מִי נוֹצֵחַ, אַתָּה ה' אוֹ אָנִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁלִּי בִּטַּלְתָּ וְשֶׁלְךָ קִיַּמְתָּ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, הֱוֵי וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ. דָּבָר אַחֵר, וְתִגְזַר אֹמֶר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל מַה שֶּׁגָּזַר משֶׁה הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, כֵּיצַד לֹא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁבֹּר אֶת הַלּוּחוֹת, הָלַךְ משֶׁה וְשִׁבְּרָן מֵעַצְמוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, דִּכְתִיב (שמות לד, א): אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ, יְיַשֵּׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ שֶׁיִּלָּחֵם עִם סִיחוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, כד): וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא (דברים ב, כו): וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַרְתִּי לְךָ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בְּשָׁלוֹם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם גְּזֵרָתְךָ, כָּל מִלְחָמָה שֶׁיְהוּ הוֹלְכִים לֹא יְהוּ פּוֹתְחִים אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו'.

ראה החלותי תת לפניך. מה כתיב שם והתגר בו מלחמה (דברים ב כד), והם לא עשו כך, אלא ואשלח מלאכים (שם כו). אמר הקב"ה אני אמרתי והתגר בו מלחמה, ואתה אומר לשלום, אין שלום אמר ה' לרשעים (ישעיה מח כב), ראה גדולים דברי שלום שבטלו ישראל מה שאמר להם והתגר בו מלחמה ולא כעס עליהם.

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים (במדבר כא, כא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, ג): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וְאוֹמֵר (תהלים לד, טו): סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, וְלֹא קָפְדָה הַתּוֹרָה לִרְדֹף אַחַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא (דברים כב, ו): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, (שמות כג, ד): כִּי תִפְגַע, כִּי תִרְאֶה, (שמות כג, ה): כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר, (דברים כד, כ): כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, (דברים כד, כא): כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, (דברים כג, כה): כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ. אִם בָּאוּ לְיָדְךָ אַתְּ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם וְלֹא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל הַשָּׁלוֹם, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, כד): הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, רָדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם, וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן אֶעְבְּרָה נָא.