דברים ג:ז מדרש: אוצר מדרשים, במדבר רבה, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

כ״ג) ואת יהושע צויתי (דברים ג׳ כ״א) למה יהושע זה מלא, אלא מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות הנוי והכח והעושר והחכמה והנבואה והנשיאות. הנוי שנאמר ונתת מהודך עליו (במדבר כ״ז כ׳), הכח שנאמר נטה בכידון אשר בידך (יהושע ה׳ י"ח), העושר שהעשיר מביזת סיחון ועוג כענין שנאמר וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו (דברים ג׳ ז׳), והחכמה שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (שם ל״ד ט׳), והנבואה שנאמר כי עמך ה׳ אלהיך (יהושע א׳ ט׳), והנשיאות שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך וגו׳ (שם א׳ י"ח). (עי׳ חסרות ויתירות).

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ (במדבר כא, לג), יֵשׁ אוֹמְרִים מִלְחֶמֶת סִיחוֹן עָשׂוּ בֶּאֱלוּל, וְעָשׂוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְאַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, ז): וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ, (במדבר כא, לג): וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁכִּנְסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָם. (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, יד): אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וְכֵן הוּא מִדַּת הַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן, אֵין פּוֹרְקִים בְּיִרְאָה. וְכֵן בְּיַעֲקֹב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב, לָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר, שֶׁמָּא נִתְלַכְלַכְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם, וּכְתִיב (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, וְהִנִּיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף משֶׁה תָּפַס אֶת הַיִּרְאָה כְּנֶגֶד אָבִיו, וְלָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן, אוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא, כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא אֹתוֹ, שֶׁלֹא עָמַד גִּבּוֹר בָּעוֹלָם קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, יא): כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְהוּא נִשְׁאָר מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, ה): וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְזֶה הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶם, כִּפְרִיצֵי זֵיתִים הַפְּלֵטִים בְּתוֹךְ הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם, זֶה עוֹג, וְכָאן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁיָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָם וְיֵהָרֵג, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר רַגְלָיו וְחָיָה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְגָבָה מִמֶּנּוּ שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה נִתְיָּרֵא הֵימֶנּוּ, אָמַר אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אִלּוּלֵי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת לֹא חָיָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, בְּיָדְךָ הָרְגֵהוּ. (במדבר כא, לד): וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן וגו', (דברים ג, ו): וַנַּחֲרֵם אוֹתָם, וַהֲלוֹא כְתִיב (דברים ג, ז): וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר בַּזּוֹנוּ לָנוּ, אֶלָּא הַגּוּפוֹת הֶחֱרִימוּ שֶׁלֹא לֵהָנוֹת מֵהֶם. (במדבר כא, לה): וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מְכַלִּין אֶת הָאֻמּוֹת קִמְעָא קִמְעָא, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי מְבַעֲרָן בְּבַת אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפֹּל בְּרָעָה (משלי כח, יד). כָּךְ הִיא מִדַּת הַחֲסִידִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן, אֵינָן פּוֹרְקִין יִרְאָה. וְכֵן בְּיַעֲקֹב כְּתִיב: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד (בראשית לב, ח). לָמָּה נִתְיָרֵא. אָמַר, שֶׁמָּא נִתְקַלְקַלְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם. וּכְתִיב: וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג, טו), וְהִנִּיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף מֹשֶׁה תָּפַשׂ אֶת הַיִּרְאָה בְּדֶרֶךְ אָבִיו. וְלָמָּה נִתְיָרֵא. אָמַר, שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן, אוֹ נִתְקַלְקְלוּ בַּעֲבֵרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּירָא, כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא עָמַד גִּבּוֹר בָּעוֹלָם קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (דברים ג, יא). וְהוּא נִשְׁאַר מֵאוֹתָן הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם (בראשית יד, ה). וְזֶה פְּסֹלֶת שֶׁלָּהֶם כִּפְרִיצֵי זֵיתִים הַפְּלִיטִים מִתּוֹךְ הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם וְגוֹ' (שם פסוק יג), זֶה עוֹג. וְכָאן עָשָׂה אוֹתוֹ שִׁירַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (יהושע יג, יב). וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָהָם וְיֵהָרֵג. נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר רַגְלָיו וְחָיָה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְגָבָה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִמּוֹ, נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר, אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְזֶה מִיֶּתֶר חָמֵשׁ מֵאוֹת. אִלּוּלֵי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת, לֹא חָיָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַל תִּירָא אוֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה בְּיָדְךָ תַּהַרְגֵהוּ, וְעָשִׂיתָ לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחוֹן. וַנַּחֲרֵם אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחוֹן וְגוֹ' (דברים ג, ו). וַהֲלֹא כְּתִיב שָׁם, וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ (שם פסוק ז). אֶלָּא גּוּפָן הֶחְרִימוּ, שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מֵהֶן כְּלוּם. וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַתֶּם מְכַלִּין אֶת הָאֻמּוֹת קִמְעָא קִמְעָא, וְלֶעָתִיד לָבֹא, אֲנִי מְבָעֲרָן מִן הָעוֹלָם בְּבַת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב). אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.