וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃
מדרש לקח טוב
פס'. ומבמות הגיא. זהו שאמר באלה מסעי (שם) ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב. והערבה הוא הגיא אשר בשדה מואב שנאמר להלן (דברים ג׳:י״ז) בערבות מואב תחת אשדות הפסגה. ראש פסגת הגיא ונשקפה על פני הישימון. זהו שאמר הכתוב (במדבר ל״ג:מ״ט) ויחנו (מן) [על] הירדן עד בית הישימות. אלא הפסוקין על פשוטיהן לבד מדברי מדרש והגדה אשר דרשו דורשי רשומות. בשני תלמידי חכמים שנושאין ונותנין על דברי תורה ונלחמין על הספר היא מלחמות ה' וסופן שמוסיפין אהבה שנאמר את והב בסופה בסופה ומשם מתגדלים ונהיים נחלי התורה ומשם שותים מבארה של תורה ונתנה להם מתנה. ואם מגיס דעתו הקב״ה ממיכו שנאמר ומבמות הגיא. ואם חוזר בו חוזר להיות ראש שנאמר ראש הפסגה. ד״א על כן יאמר בספר מלחמות ה' סיפור הגבורות שעשה הקב״ה על ים סוף ואת הנחלים ארנון. וכן משה אמר (שמות ט״ו:ט״ז) עד יעבור עמך ה'. אלו מעברות נחלי ארנון. עד יעבור עם זו קנית. אלו מעברי הירדן:
בראשית רבה
נפתלי אילה שלוחה, מדבר בארצו, שכולה בית השלחין, הה"ד (דברים ג): מכנרת ועד ים הערבה. מכנרת ר' אלעזר אמר: ירח. ר' שמואל בר נחמן אמר: בית ירח. ר' יהודה ב"ר סימון אמר: סנבראי ובית ירח. אמר רבי לוי: על ההיא, תחום בית שאן, ושמה כנרת. אמר רבי ברכיה: כל חוף ים של טבריא נקרא כנרת. ולמה הוא קורא אותה גנוסר? רבנן אמרי: גני שרים. אמר רבי יהודה בר סימון: ע"ש (ד"ה א יב): ומנפתלי שרים אלף, הה"ד (שופטים ד): ותשלח ותקרא לברק וגו', ומשכתי אליך אל נחל קישון. דבי רבי נתן: אמרי שפר, זו שירה שאמרו (שם ה): ותשר דבורה. רבי יוסי בריה דרב יעקב בר אידי בשם רבי אחא: הנותן אמרי שפר, אמרי שופר, שהן משפרין אמרים, שנתנו בשופר ובתרועה. את מוצא, בשעה שעלו לקבור את אבינו יעקב, באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה, ורץ נפתלי כאילה, והביא את הספר ממצרים, ושיפר על ידן: