וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃
ויקרא רבה
אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ (ישעיה נח, ח), אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים כב, ז): וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים (ישעיה נח, ח): מְהֵרָה תִצְמָח. (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כָּל מַה דְּאַתְּ לָעֵי לְנַפְשָׁךְ לָעֵי, וּלְפִיכָךְ (ישעיה נח, ח): וּכְבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, (ישעיה נח, ט): אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה (ישעיה נח, ט): אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, אֵלּוּ שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, (ישעיה נח, ט): שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן, אִם רָאִיתָ חֲבֵירְךָ שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הָאֲנָסִים אִין הָיָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא, וְאִין לָא הֲוָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא. (ישעיה נח, י): וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ נַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, אֱמָר לוֹ, תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ שֶׁאֵין לִי מַה לִּתֵּן לָךְ, (ישעיה נח, י): וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, אִם עָשִׂיתָ כֵּן (ישעיה נח, י): וְזָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם (ישעיה נח, יא): וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם עָשִׂיתָ כֵּן הֲרֵי אַתְּ כְּבוֹרְאֶךָ, כְּאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, (ישעיה נח, יא): וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, יִשְׁמֹט יְזַיֵּן יְשֵׁזֵיב וְיָנִיחַ. יִשְׁמֹט כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כה, ט): וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ. יְזַיֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, יח): חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ. יְשֵׁזֵיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמ, ב): חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע, וְיָנִיחַ, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים לוֹמַר רְצֵה וְהַחְלִיצֵנוּ בְּשַׁבָּת, (ישעיה נח, יא): וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, זֶה גַּן, (ישעיה נח, יא): וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, זֶה עֵדֶן.
ספרי במדבר
אחר תאסף אל עמיך – מגיד שמיתתו של משה מעכבת למלחמת מדין, ואע"פ כן הלך וישב ועשה בשמחה, שנאמר וידבר משה אל העם לאמר החלצו; אין החלצו אלא איזדרזו שנאמר (דברים ג) חלוצים תעברו: ויהיו על מדין – אמר להם לא נקמת ב"ו אתם נוקמים, אלא נקמת מי שאמר והיה העולם, שנאמר (נחום א) אל קנא ונוקם ה':