דברים ג:יח מדרש: אוצר מדרשים, ויקרא רבה וספרי במדבר

וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃

אוצר מדרשים

אחיכם בני ישראל (דברים ג יח),
שאל רבBookmarkShareCopy

ויקרא רבה

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ (ישעיה נח, ח), אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים כב, ז): וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים (ישעיה נח, ח): מְהֵרָה תִצְמָח. (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כָּל מַה דְּאַתְּ לָעֵי לְנַפְשָׁךְ לָעֵי, וּלְפִיכָךְ (ישעיה נח, ח): וּכְבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, (ישעיה נח, ט): אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה (ישעיה נח, ט): אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, אֵלּוּ שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, (ישעיה נח, ט): שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן, אִם רָאִיתָ חֲבֵירְךָ שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הָאֲנָסִים אִין הָיָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא, וְאִין לָא הֲוָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא. (ישעיה נח, י): וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ נַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, אֱמָר לוֹ, תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ שֶׁאֵין לִי מַה לִּתֵּן לָךְ, (ישעיה נח, י): וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, אִם עָשִׂיתָ כֵּן (ישעיה נח, י): וְזָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם (ישעיה נח, יא): וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם עָשִׂיתָ כֵּן הֲרֵי אַתְּ כְּבוֹרְאֶךָ, כְּאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, (ישעיה נח, יא): וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, יִשְׁמֹט יְזַיֵּן יְשֵׁזֵיב וְיָנִיחַ. יִשְׁמֹט כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כה, ט): וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ. יְזַיֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, יח): חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ. יְשֵׁזֵיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמ, ב): חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע, וְיָנִיחַ, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים לוֹמַר רְצֵה וְהַחְלִיצֵנוּ בְּשַׁבָּת, (ישעיה נח, יא): וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, זֶה גַּן, (ישעיה נח, יא): וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, זֶה עֵדֶן.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי במדבר

אחר תאסף אל עמיך – מגיד שמיתתו של משה מעכבת למלחמת מדין, ואע"פ כן הלך וישב ועשה בשמחה, שנאמר וידבר משה אל העם לאמר החלצו; אין החלצו אלא איזדרזו שנאמר (דברים ג) חלוצים תעברו: ויהיו על מדין – אמר להם לא נקמת ב"ו אתם נוקמים, אלא נקמת מי שאמר והיה העולם, שנאמר (נחום א) אל קנא ונוקם ה':
שאל רבBookmarkShareCopy