דברים ד:ה מדרש: תנחומא בובר, אוצר מדרשים, עין יעקב ומדרש אגדה

ד"א ויקחו לי תרומה. כל נדבה שנאמר בה לי, יש בה ברכה, התרומה הזו יש בה ברכה, אמר ר' יוחנן כל מלאכת המשכן הביאו ישראל לשני בקרים, מנין, שנאמר והם הביאו אליו עוד נדבה בבקקר בבקר (שמות לו ג), שניתנה ברכה בתרומת המשכן, ויקחו לי תרומה.

ידיעת תקופות ומזלות נחשבת לחכמת ישראל, ואמרו כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר ואת פועל ה׳ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו (ישעיה ח׳), וא"ר יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (דברים ד׳:ה׳-ו׳), איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (שבת ע״ה.). גם אמרו שנים עשר מזלות ברקיע ועל כל מזל ומזל שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון שלשים רהטון וכו׳ (ברכות נ״ח:). בברייתא אמרו עגלה בצפון ועקרב בדרום וכל היישוב כלו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב (פסחים צ״ד.). ונותנים סימנים להשפעת שבעת כוכבי לכת שצ״ם חנכ״ל, ואמרו: האי מאן דבנוגה יהי גבר מהיר וזנאי יהי וכו׳, האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכם וכו׳ (שבת קנ״ו:).

בכורות פרק ד - [מִשְׁנָה]. הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִים וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: דְּאָמַר קְרָא: (דברים ד׳:ה׳) "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם" וְגוֹ'. מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: "כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהַי", מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְּחִנָּם, שֶׁיִּלְמַד בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: (משלי כ״ג:כ״ג) "אֱמֶת קְנֵה". (ואל תמכור") וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּשָׂכָר, כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר".