דברים ד:כא מדרש: פרקי דרבי אליעזר

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לְשָׁלְחוֹ אֶל מִצְרַיִם, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הִשָּׁבַע לִי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, שֶׁאִם אֲדַבֵּר דָּבָר לִפְנֵי פַּרְעֹה וְלֹא תַּעֲשֶׂה אוֹתָם וְיַהַרְגֵנִי״. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה, חוּץ מִשְּׁנֵי דְבָרִים: מִלְּהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִיּוֹם הַמָּוֶת. וּמִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי דְּבַר צְדָקָה וְלֹא יָשׁוּב כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן״. וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, רְצוֹנִי לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שָׁכְחוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאָמְרוּ לְאַהֲרֹן: ״הַמִּצְרִיִּים הָיוּ נוֹשְׂאִין אֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמְשׁוֹרְרִין וּמְזַמְּרִין לְפָנָיו וְרוֹאִין אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם. קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כְּשִׁקּוּץ הַמִּצְרִיִּים וְנִרְאֶה אוֹתוֹ לְפָנֵינוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ״.