וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
במדבר רבה
אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א), מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן קִצְבָה (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֵין לָהֶם קִצְבָה, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. אֶלָּא שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשֵׁעַ כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, מָה הַדָּבָר הַזֶּה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, מִי שֶׁאָמַר וּסְפֹר חוֹזֵר וְאוֹמֵר אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֶרְאָה אוֹתוֹ תְּחִלָּה בְּמִסְפַּר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ שְׁנַיִם, וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר. וְלָמָּה הֶרְאָה אוֹתוֹ כָּךְ, סִימָן הֶרְאָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא מַרְבֶּה אוֹתָן כָּךְ בָּעוֹלָם, הֶרְאָה אוֹתוֹ אֶחָד, שֶׁמִּתְּחִלָּה הוּא הָיָה יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה, שֶׁהוּא בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם תְּחִלָּה. חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנַיִם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁלשָׁה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְחָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אוֹתוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. וְאַף לְהוֹשֵׁעַ שֶׁהֶרְאָהוּ בְּמִסְפָּר וְשֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, שֶׁתְּחִלָּתָן הָיוּ בְּמִסְפָּר וְחָזְרוּ וְרָבוּ שֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וגו'. דָּבָר אַחֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, כז): וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר וגו', אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר.
דברים רבה
רַבָּנָן אָמְרֵי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה וּמֶה עָתִיד לִהְיוֹת, דִּכְתִיב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וגו', כֵּיצַד בְּפָרָשָׁה זוֹ הֶרְאָה משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אִם חָטְאוּ הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לִגְלוֹת, וְהֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְהֵיאַךְ הֵן נִגְאָלִים. הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לַחֲטֹא, דִּכְתִיב (דברים ד, כה): וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְאַחַר כָּךְ (דברים ד, כז): וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים, וְאַחַר כָּךְ (דברים ד, ל): בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ. מַהוּ בַּצַּר לְךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל יָחִיד צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל יָחִיד אֵינָהּ צָרָה. דָּבָר אַחֵר בַּצַּר לְךָ, רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר כָּל צָרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֻׁתָּפִין בָּהּ צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַצְמָן אֵינָהּ צָרָה. דָּרַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן צָרָתָן בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה שֶׁלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, ג): אֵבֶל גָּדוֹל לַיְהוּדִים, מִיָּד הִצְמִיחַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָה, מִנַּיִן (אסתר ח, טז): לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.