וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃
ויקרא רבה
דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, רַבִּי חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַדָּא דְּיָפוֹ אָמַר וְכִי תִמְכְּרוּ, עֲתִידִין אַתֶּם לִמָּכֵר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא תְּהוּ שֻׁתָּפִין לְבָרְיֵכוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יח): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא וגו' וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא וגו' (דניאל ג, יד): עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְּדָא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, מַהוּ הַצְּדָא, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹנְטוֹס. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר צָדוּ, מַה בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ, תַּרְגּוּם תֹּהוּ וָבֹהוּ צָדְיָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּין וְרַבָּנִין אָמְרוּ חָדָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עִקָּרָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא מִשֶּׁלָּכֶן הָיְתָה, לֹא כֵן כְּתִיב (ישעיה י, י): וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם שׁוֹלְחִים אֶצְלֵנוּ וְלוֹקְחִין טוּפְרִין וְשֵׂעָר וַעֲצָמוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, חוֹקְקִים אוֹתָן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב (יחזקאל כג, יד): צַלְמֵי כַשְׂדִּים חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים פִּסְקָיוֹת פִּסְקָיוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל טז, כה): וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים הוֹמָנִיּוֹת הוֹמָנִיּוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כג, מב): וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ, (יחזקאל כג, מב): מוּבָאִים קָאנוּסִין (יחזקאל כג, מב): סָבָאִים דַּחֲיָן, (יחזקאל כג, מב): וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, מג): וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים, מַהוּ לַבָּלָה, תַּרְגּוּם עֲקִילָס, פִּילָא פּוֹרְנִי, דְּהִיא מְבַלְיָא גִיאֲרָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן לַבָּלָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה נא, מד): וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּכֶם שֶׁל כֶּסֶף שֶׁל זָהָב הָיְתָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים, אֲבָל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי אֵינוֹ אֶלָּא אָלוֹ כוּרְסוֹן כֻּלּוֹ דִּדְהַב נְקֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, א): נְבוּכַדְנֶצַר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם, וְכֵן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם משֶׁה בַּתּוֹרָה (דברים ד, כח): וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, אָמְרוּ מָרֵי מַלְכָּא לָא לְמִסְגַּד אֶלָּא לְמִפְלַח בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלַיָּא, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, תַּמָּן קָרְיָין לְמַלְכַיָּא אֱלָהַיָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא אָמַר לָהֶם, לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם יִרְמְיָה (ירמיה כז, ח): הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר וגו', אֲמַר לְהוֹן אוֹ אַתּוּן מְקַיְּמִין מִן רֵישֵׁי דְּהָדֵין פְּסוּקָא אוֹ אֲנִי מְקַיֵּם סֵיפֵיהּ, מִיָּד (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם מַלְכָּא לָמָּה נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם נְבוּכַדְנֶצַּר לָמָּה מַלְכָּא, אֶלָּא בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלִיּוֹת אַתְּ מֶלֶךְ עָלֵינוּ אֲבָל לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמֶךָ, אַתְּ וְחַד כֶּלֶב שָׁוִין עָלֵינַן כַּחֲדָא, נְבוּכַדְנֶצַּר נָבַח כְּכַלְבָּא, נָפַח כְּקוּלְתָא, נָצַר כְּצַרְצְרָה. מִיָּד נָבַח כְּכַלְבָּא וְנָפַח כְּקוּלְתָה, וַעֲבֵיד נָצַר כְּצַרְצְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִי מֶלֶךְ שְׁמֹר. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲנִי פִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר, הַפֶּה שֶׁאָמַר לָנוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, (קהלת ח, ב): שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, ז): לֹא תִשָּׂא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד אֲנִי לְהַאֲכִילָם מִבְּשָׂרָם וּלְהַשְׁכִּירָם מִדָּמָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מט, כו): וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וּכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן.