אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען ומכוונות היו כמין שני שורות שבכרם (יהושע כ ז) חברון ביהודה כנגד (דברים ד מג) בצר במדבר (יהושע כ ז) שכם בהר אפרים כנגד (דברים ד מג) ראמות בגלעד קדש בהר נפתלי כנגד עלן בבשן. (שם יט) ושלשת שיהו משולשות שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון. בעבר הירדן תלת בארץ ישראל תלת אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים (דף י) דכתיב (הושע ו ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם וא״ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות מ״ש מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי ומ״ש מציעאי דמקרבי אמר אביי בשכם נמי שכיחי רוצחים שנאמר (שם) וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה. מאי חבר כהנים אמר ר׳ אלעזר שהיו מתחברים להרוג נפשות בכהנים הללו שמתחברים לחלק תרומה בבית הגרנות ותו ליכא והאיכא (במדבר לה ו) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו אין קולטות אלא לדעת. וחברון עיר מקלט הואי והכתיב (שופטים א כ) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משח אמר אביי פרוודהא דכתיב (יהושע כא יב) ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה:
עין יעקב
ה תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁלֹשׁ עָרִים הִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּכְנֶגְדָּן הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וּמְכֻוָּנוֹת (הן) [הָיוּ] כְּמִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם. (יהושע כ׳:ח׳) 'חֶבְרוֹן' בִּיהוּדָה, כְּנֶגֶד (דברים ד׳:מ״ג) 'בֶּצֶר' בַּמִּדְבָּר. (יהושע כ׳:ז׳) 'שְׁכֶם' בְּהַר אֶפְרַיִם, כְּנֶגֶד (דברים ד׳:מ״ג) 'רָמוֹת' בַּגִּלְעָד. 'קֶדֶשׁ' בְּהַר נַפְתָּלִי, כְּנֶגֶד 'גּוֹלָן' בַּבָּשָׁן. (שם יט) "וְשִׁלַּשְׁתָּ" שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת, שֶׁיְּהֵא מִדָּרוֹם לְחֶבְרוֹן כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם כְּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ, וּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ כְּמִקֶּדֶשׁ לְצָפוֹן. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תְּלָת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלָת? אָמַר אַבַּיֵי: בַּגִּלְעָד שְׁכִיחֵי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב: (הושע ו׳:ח׳) "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁהָיוּ עוֹקְבִים לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת. מַאי שְׁנָא מֵהַאי גִּיסָא [וּמֵהַאי גִּיסָא] דִּמְרַחְקֵי, וּמַאי שְׁנָא מְצִיעָאֵי דְּמִקָּרְבֵי? אָמַר אַבַּיֵי: בִּשְׁכֶם נַמִּי שְׁכִיחִי רוֹצְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה" [וְגוֹ]. מַאי חֶבֶר כֹּהֲנִים? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִים לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת, כַּכֹּהֲנִים הַלָּלוּ שֶׁמִּתְחַבְּרִים לַחֲלֹק תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: (במדבר ל״ה:ו׳) "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר". אָמַר אַבַּיֵי: הַלָּלוּ קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. הַלָּלוּ אֵין קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת. וְ'חֶבְרוֹן', עִיר מִקְלָט הֲוָאִי? וְהָכְּתִיב: (שופטים א׳:כ׳) "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה". אָמַר אַבַּיֵי: פַּרְוַדְהָא, דִּכְתִיב: (יהושע כ״א:י״ב) "וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה".
תנחומא בובר
לכך כתיב מזרחה שמש. אמרו ישראל רבונו של עולם יש הות נפש שלא בטובתו, אמר הקב"ה מי שהרג נפש בשגגה, הרי נתתי לו מקום שיברח לשם, לכך נאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו (משלי כח יז), מהו עד בור ינוס, אמר הקב"ה מי שחטא בשגגה הרי נתתי לו מקום בתחומו של ראובן, את בצר במדבר בארץ המישור (דברים ד מג).