דברים ה:כה מדרש: ויקרא רבה, ספרא, שיר השירים רבה ואוצר מדרשים

וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

ויקרא רבה

רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה סָבָא פָּתַח (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וגו', מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טו, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר. לַחֲסִידֶךָ (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. (תהלים פט, כ): וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, שֶׁהָרַג אַרְבָּעָה מְלָכִים בְּלַיְלָה אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים, דִּכְתִיב (שם): וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרֵג וְאַבְרָהָם רוֹדֵף (תהלים פט, כ): הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה בָּחוּר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, מְדַבֵּר בְּדָוִד שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחָזוֹן וּבְדִבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב, ז, יז): כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פו, ב): שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִלְחָמוֹת עָשָׂה דָּוִד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, חָמֵשׁ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וגו'. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, אַתְיָא כִּי הַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְאֶחָד נוֹחַ לִשְׁנַיִם, קָשֶׁה לִשְׁנַיִם נוֹחַ לְאַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁמָּא מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נוֹחַ לְאֶחָד, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב): אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ, וּמשֶׁה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עַצְמוֹ וְחָיָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן שֶׁמִּכֻּלָּם לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[א] "אם בחקתי תלכו" – מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה. וכן הוא אומר (תהלים פא, יד): "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי". ואומר: (ישעיהו מח, יח): "לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְו‍ֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי". וכן הוא אומר: (דברים ה, כה): "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם" – מלמד שהמקום מתאוה שיהיו עמלים בתורה.
שאל רבBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, מַהוּ לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאָמְרוּ לוֹ פִּיּוֹת הַרְבֵּה, עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַבְרָהָם, משֶׁה, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה. עַל אִילֵּין חַמְשָׁה לָא אִתְפַּלְגוּן, אִילֵּין חַמְשָׁה אָחְרָנַיְיתָא מָאן אִינוּן, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר: אָסָף, וְהֵימָן, וִידוּתוּן, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח וְעֶזְרָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָסָף, וְהֵימָן, וִידוּתוּן אֶחָד, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח אֶחָד, וְעֶזְרָא. עַל דַּעַת רַב אֵין אָסָף בִּכְלַל בְּנֵי קֹרַח, עַל דַּעַת רַבִּי יוֹחָנָן הוּא אָסָף דְּהָכָא הוּא אָסָף דְּתַמָּן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה זָכָה לוֹמַר שִׁירָה עִם אֶחָיו וְזָכָה לוֹמַר שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל דַּעַת רַב אָסָף אַחֵר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ב): עַל יַד אָסָף הַנִּבָּא עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ. הַנִּבָּא, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר לִידוּתוּן הַנִּבָּא עַל הַיְּדוּתוּן, עַל הַדִּינִין שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לִידוּתוּן הַנִּבָּא עַל הַדָּתִין עַל הַדִּינִין שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, מִכֻּלְּהוֹן לֹא נֶאֱמַר עַל שְׁמוֹתָם אֶלָא עַל יְדֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲבוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לוֹמַר הִימְנוֹן לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, כֻּלְּכֶם נְעִימִים, כֻּלְּכֶם חֲסִידִים, כֻּלְּכֶם מְשֻׁבָּחִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא אִישׁ פְּלוֹנִי יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְּכֶם, לָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לוֹמַר סֵפֶר הַתְּהִלִּים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֻּלְּכֶם נְעִימִים וַחֲסִידִים וּמְשֻׁבָּחִים לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא דָּוִד יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְּכֶם, לָמָּה שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כג, א): וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר מִי מַנְעִים זְמִירוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דָּוִד בֶּן יִשַׁי. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, לְהָבִיא מִי שֶׁהוּא עוֹמֵד וְיִשְׁלֹט בְּיִצְרוֹ וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרוֹ נִתְלָה בּוֹ, וְעַל יְדֵי מִי נִקְרַע לָכֶם יַם סוּף, עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי, עֵדֶר שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא הָיוּ עוֹמְדִים בַּאֲלִירָא, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שֶׁהָיוּ מְצַמְצְמִין עַצְמָן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלֹא הָיוּ עוֹמְדִין בַּאֲלִירָא, אֶלָּא בְּיִרְאָה וּרְתֵת וְזִיעַ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מִן הָכָא, כְּתִיב (ישעיה ס, יב): וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, מֵחוֹרֵב נֶחְרָבוּ, נָטְלוּ אֶפּוֹפָּסִים שֶׁלָּהֶם לְמִיתָה. שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוּרָא דְּאִתְנַהַרְתּוּן מִן גַּוֵּויהּ, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ, עָשִׂיתִי אוֹתוֹ גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵיזֶה זֶה, זֶה הַר סִינַי, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִילִין קְצִיבִין, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּן מְרוּחָצִין מִן הָעֲוֹנוֹת. רַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְשַׁרְשְׁיָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אוֹמֵר בְּכָל הַמּוּסָפִין כְּתִיב (במדבר כח, טו, כב): וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, וּשְׂעִיר חַטָּאת, אֲבָל בַּעֲצֶרֶת אֵין כְּתִיב חַטָּאת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּיּוֹם שֶׁיָּרַד ה' עַל הַר סִינַי לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל יָרְדוּ עִמּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּבְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן עֲטָרָה לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מֵאָה וְעֶשְׂרִין רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסִינַי, אֶחָד מַלְבִּישׁוֹ עֲטָרָה וְאֶחָד אוֹסְרוֹ זוֹנִי, מַהוּ זוֹנִי, רַבִּי הוּנָא רַבָּה דְצִפּוֹרִי אָמַר זוֹנָם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב יב, יח): מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה נִזּוֹק אֶחָד מֵהֶם. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה הַקּוֹל שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבּוּר, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כד, ג): וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַקּוֹל שֶׁל אַחַר הַדִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כה): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי וגו' הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִבֵּרוּ, מַהוּ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַדָּא וּבַר קַפָּרָא חַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת נֵרוֹת, וְחַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַקְּטֹרֶת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְקַלְּסָן, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּךְ רָצוּף הוּא תּוֹרוֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין שֶׁבָּכֶם וְעַל הַמְצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים סח, ח): אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים סח, ט): אֶרֶץ רָעָשָׁה וגו', וְכֵן (שופטים ה, ה): הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַבָּא לְאֶלֶף דוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ, אֶלָּא כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִשְׁלֹט וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶם, וְעַל יְדֵי מִי נָתַן הַתּוֹרָה עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן.
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד