וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃
מדרש שכל טוב
בארץ מגורי אביו כנען. זש"ה בענין אברהם גר ותושב אנכי עמכם (שם כג ד) ובענין יצחק גור בארץ הזאת (שם כו ג), שעדיין לא נכבשה הארץ לפניהם אלא הכנעניים וחוצבים בורות, שנאמר ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת (דברים ו יא):
מדרש תנחומא
כִּי יַכְרִית ה'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, חַיֵּיכֶם, אֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיכֶם וּמַכְתִּיב עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם הֲרַגְתֶּם אוֹתָם. בּוֹא וּרְאֵה, אֵין מַעֲשִׂים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, לִגְיוֹנוֹתָיו יוֹצְאִים לְפָנָיו. אִם נוֹצְחִים, הֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים עֲטָרָה וּמַכְלִילִין אוֹתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא עוֹשֶׂה הַמִּלְחָמָה וְנוֹתֵן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (תהלים קלו, יז-כ). וְנָתַן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם (יהושע יב, ו). וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ מַה כָּתוּב, וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם (שם י, יא). וְנֶאֱמַר, וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם יב, ז). בִּשְׁבִיל שֶׁנִּירַשׁ אֶת אַרְצָם, הִכְרִיתָם מִן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס וְנִירַשׁ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים, הָיוּ מְטֻלְטָלִין וּמַחֲזִירִין בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לַעֲלוֹת מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם (שמות ג, יז), אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה. וְלֹא נִכְנְסוּ מִיָּד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שָׁמְעוּ שֶׁבַע אֻמּוֹת שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ. מֶה עָשׂוּ. קָצְצוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת, וְנִתְּצוּ הַבָּתִּים, שֶׁאִם נִכְנָסִין שָׁם, לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַכְנִיסֵם שָׁם מִיָּד, הֵן מוֹצְאִין אוֹתָהּ שְׁמָמָה, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּים שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב. מֶה עָשָׂה. עִכְּבָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַכְּנַעֲנִים מִיִּשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁאֵינָם בָּאִים. עָמְדוּ וְנָטְעוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְתִקְנוּ הַבּוֹרוֹת וְהָעֲיָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל עַל בִּנְיָנָהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב (דברים ו, יא), הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים (שמות יג, יז). כֵּיוָן שֶׁהִתְקִינוּ הַכֹּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מָה אַתָּה עוֹמֵד, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם (שם לג, א). עֲשֵׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהַכְרִיתֵם. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, מָתַי אָנוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ. כְּשֶׁיַּכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ מִתּוֹכָהּ הַגּוֹיִם אַתֶּם נִכְנָסִין.
קוהלת רבה
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָיה בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי (במדבר טו, ב): כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'. בָּנִיתִי לִי בָּתִּים (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים (דברים ו, יא): כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק טְמַיָּא שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים ח, ט): אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת וגו', יָכוֹל אַתְּ מַיְיתֵי לִי תְּלַת מִילִין דַּאֲנָא שָׁאֵיל, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין וּפוּסְיָאנִין וּמְטַקְסָא. אַיְיתֵי פִּלְפְּלִין מִן נִצְחָנָה, וּפוּסְיָאנִין מִן צַיְידָן וּמַאן דְּאָמַר מִן עַכְבְּרִין, וּמְטַקְסָא מִן גּוּשׁ חָלָב. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז): אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ קָנִים שֶׁל חִצִּים לֹא חָסְרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב וגו'. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, אֵלּוּ הַגִּבְעוֹנִים שֶׁעֲשָׂאָן יְהוֹשֻׁעַ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט, כז): וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, (במדבר לב, א): וּמִקְנֶה רַב הָיָה וגו'. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לז): וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב. וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, זוֹ בִּזַּת עוֹג וּבִזַּת מִדְיָן. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת. וְתַעֲנֻגּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, זֶה עִנּוּגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, תַּפְנוּקִין וְתַפְנוּקְיָין.