אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃
עין יעקב
המקלל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא: (דברים כ״ח:נ״ט) "אִם לֹא תִשְׁמֹר", וּכְתִיב: (שם) "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ". הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (שם כה) "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו", הֱוֵי אוֹמֵר: "הַפְלָאָה" זוֹ מַלְקוֹת. אֵימַר: אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת? בְּהֶדְיָא כְּתִיב: (שמות כ״ב:י׳) "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵין שְׁנֵיהֶם". אֵימָא הַנֵי מִילֵי לְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל מִילְקָא, לִילְקִי? לָא מָצִית אָמַרְתְּ, דְּהָא כְּתִיב: (דברים ו׳:י״ג) "וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". הַהוּא מִיבָּעִי לֵיה לְכִדְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:ק״ו) "נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", הָא כְּתִיב קְרָא אַחְרִינָא: (דברים י׳:כ׳) "וּבוֹ תִדְבַּק וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ". אֶלָּא לְמַאי אָתָא? לִמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן נאמר (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג ט) כבד את ה׳ מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום נאמר (ויקרא יט ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו יג) את ה׳ אלהיך תירא השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום נאמר (שמות כא יז) מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר (ויקרא כד טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום אבל בהכאה ודאי אי אפשר וכן בדין ששלשתן שותפין בו:
מדרש תנחומא
וְתַנְיָא, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים י, כ). אֶת, לְרַבּוֹת בְּנֵי תוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (משלי ג, טו), יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים.