שָׁמ֣וֹר תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃
מדרש תנחומא
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמֵּתִים יוֹדְעִין אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה. כְּתִיב בְּשַׁבָּת: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (דברים ה, יב). וּבַתּוֹרָה, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב). הַשַּׁבָּת נִתְּנָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת (שמות טז, כט). וְהַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה.