כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדע כאשרה כתיב הכא (ישעיה י לג) ורמי הקומה גדעים וכתיב התם (דברים ז ה) ואשריהם תגדעון. א״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנא׳ (ישעיה כו יט) הקיצו ורננו שוכני עפר שוכבי עפר לא נאמר אלא שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו. וא״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנא׳ (תהלים קלח ו) כי רם ה׳ ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע. דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת ב״ו גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה ראה את השפל אבל מדת הקב״ה אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר כי רם ה׳ ושפל יראה:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ר׳ יוסי ברבי חנינא ד׳ גזירות גזר משה על ישראל ובאו ארבעה נביאים ובטלום משה אמר (דברים לג כח) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב בא עמוס ובטלה שנאמר (עמוס ז ה) חדל נא מי יקום יעקב כו' קטן הוא וכתיב (שם ז ג) נחם ה' על זאת גם היא לא תהיה אמר ה׳ אלהים. משה אמר (דברים כח סה) ובגוים ההם לא תרגיע בא ירמיה ובטלה דכתיב (ירמיה לא ב) הלוך להרגיע ישראל. משה אמר (שמות לד ז) פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל ובטלה שנאמר (יחזקאל יח ד) הנפש החוטאת היא תמות. משה אמר (ויקרא כו לח) ואבדתם בגוים בא ישעיה ובטלה שנאמר (ישעיה כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו׳ אמר רב מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים מתקיף לה רב פפא ודלמא כאבדה המתבקשת שנאמר (תהלים קיט קעו) תעיתי כשה אובד בקש עבדך אלא מסיפיה דקרא (ויקרא כו לח) ואכלה אתכם ארץ אויביכם מתקיף לה מר זוטרא ואיתימא רב אשי ודילמא כאכילת קשואין ודלדעין:
איכה רבה
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר טוֹבָה הָיְתָה הֲסָרַת טַבַּעְתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁנִּתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם משֶׁה, לְפִי שֶׁבָּזֶה הָיְתָה גְאֻלָּה, וּבָזֶה לֹא הָיְתָה גְּאֻלָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טוֹבָה הָיְתָה הֲסָרַת טַבַּעְתּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל יִשְׂרָאֵל בְּמָדַי מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, לָמָּה, שֶׁבָּזֶה הָיְתָה גְאֻלָּה וּבָזֶה לֹא הָיְתָה גְאֻלָּה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי טוֹבָה הָיְתָה מְגִלַּת קִינוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁנִּתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם יִרְמְיָה, לָמָּה, שֶׁבָּהּ נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אֵיפוֹכִי שְׁלֵמָה עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן. פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה נִבְרְאוּ הַיִּסּוּרִים, לְהִתְלַוֹּת בַּיִת דְּאִית לְהוֹן לְמֵיזַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ. וְדִכְוָותֵיהּ לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דברים ז, טו): וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וגו', וְאָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה נִבְרְאוּ הַיִּסּוּרִין לְהִתְלַוֹּת בַּיִת דְּאִית לְהוֹן לְמֵיזַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּנְתָנָם בְּכָל שׂנְאֶיךָ. וְדִכְוָותֵיהּ (עובדיה א, א): חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ וגו', וְהָדֵין פְּסוּקָא; תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ וגו'. סְלִיק אַלְפָא בֵּיתָא רְבִיעָאָה