דברים ז:יד מדרש: במדבר רבה, דברים רבה, שיר השירים רבה ומדרש לקח טוב

דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי: וְהָיָה מִסְפַּר, הַסּוֹפֵר כְּמִסְפַּר הַתּוֹרָה נִתְבַּקֵּשׁ לָהֶם, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי משֶׁה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, הֱוֵי: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, מְשָׁלָן בֶּעָפָר מְשָׁלָן בַּכּוֹכָבִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְשׁוּלִים בֶּעָפָר, מָה עֲפַר הָאָרֶץ עָשׂוּי דַּיִּשׁ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִם דַּיִּשׁ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג, ז): כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ. דָּבָר אַחֵר, מָה עֲפַר הָאָרֶץ אִם אֵינוֹ נִמְצָא אֵין אָדָם מִתְקַיֵּם, אִם אֵין עָפָר אֵין אִילָנוֹת וְאֵין תְּבוּאָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יח): וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְשׁוּלִים בֶּעָפָר, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵם מְשׁוּלִים לְחוֹל הַיָּם, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חוֹל מַקְהֶה שִׁנָּיו, כָּל יִשְׂרָאֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מְכַלִּין כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, יט): וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וגו', וּכְתִיב (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה מְשָׁלָן כַּחוֹל, מַה חוֹל אָדָם נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מְלֹא קֻמְצוֹ וְנוֹתֵן לָעִסָּה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְטָעֳמוֹ שֶׁהוּא מַקְּהֶה אֶת שִׁנָּיו, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁהוּא בּוֹזְזָן אוֹ גּוֹזְלָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מַקְּהֶה אֶת שִׁנָּיו לֶעָתִיד לָבוֹא, לָמָּה, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם נְאֻם ה', וְכָל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בַּקֳּדָשִׁים חַיָּב מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, כְּחוֹל הַיָּם, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חוֹל אָדָם מַכְנִיסוֹ לָאוּר וּמוֹצִיאוֹ בּוּלִים וְעוֹשִׂין הֵימֶנּוּ כְּלִי זְכוּכִית, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאוּר וְיוֹצְאִין חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כו): עַבְדוֹהִי דִי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוּ וֶאֱתוֹ וגו'. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם נִכְנָסִין לַגֵּיהִנֹּם וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם נִכְנָסִין שָׁם, וְאִלּוּ הֵם נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹבְדִים, וְיִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ב): כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, לָמָּה (ישעיה מא, יג): כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ לְכָךְ מוֹשְׁלָן כַּחוֹל. לֶעָתִיד לָבוֹא מְשָׁלָן כַּכּוֹכָבִים, מָה הַכּוֹכָבִים מַזְהִירִין בְּכָל הָרָקִיעַ כָּךְ הֵם מַזְהִירִין לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. לָמָּה נִמְשְׁלוּ בַּכּוֹכָבִים וְלֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּלְּבָנָה, אֶלָּא אַבְרָהָם נִמְשַׁל בַּחַמָּה וְיִצְחָק בַּלְּבָנָה וְיַעֲקֹב בַּכּוֹכָבִים, לֶעָתִיד לָבוֹא הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה בּוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִיְרוּשָׁלָיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, וְהַכּוֹכָבִים אֵינָם בּוֹשִׁים, כָּךְ אַבְרָהָם וְיִצְחָק פְּנֵיהֶם מִתְכַּרְכְּמוֹת. לֶעָתִיד לָבוֹא בִּשְׁבִיל בְּנֵיהֶם, אַבְרָהָם בִּשְׁבִיל יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, יִצְחָק בִּשְׁבִיל עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, וְהַכּוֹכָבִים אֵין לָהֶם בּוּשָׁה. כָּךְ יַעֲקֹב אֵין לוֹ בּוּשָׁה שֶׁלֹא יֵבוֹשׁ: שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, כב): לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ, לָמָּה, (ישעיה כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂי יָדַי וגו', שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, כְּשֵׁם שֶׁהַכּוֹכָבִים אֵינָן מְרִיבִין זֶה עִם זֶה, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים אֵינָן שׁוֹלְטִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן שׁוֹלְטִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי עֹל מַלְכוּת. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים יָכוֹל אֶחָד לִשְׂרֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ שֶׁיָּרְדָה אֵשׁ בְּדִבּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב א, י): אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמֲשָּׁיו.

בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים (דברים ז, יד), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִצָּרוֹתֶיהָ, (דברים ז, יד): לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, סָרִיסִין וְאַיְלוֹנִית. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָדָם, מִנַּיִן אַף בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב (דברים ז, יד): וּבִבְהֶמְתְּךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. מִנַּיִן אַף בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב (שמות כג, כו): לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבָאָרֶץ. מִנַּיִן אַף בְּאִילָן, דִּכְתִיב (מלאכי ג, יא): וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָֹּׂדֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, מִן הַתְּשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל נַפּוֹלִין שֶׁל כּוּתִים, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהַבֶּהָם עִמּוֹ, נִתְלַוֶּה לָהֶם כּוּתִי אֶחָד, הִגִּיעוּ אֵצֶל הַר גְּרִיזִים אָמַר אוֹתוֹ כּוּתִי לְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי, מַהוּ דִּין דְּהָדֵין טוּרָא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, לָמָּה הוּא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי שֶׁלֹא לָקָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. אָמַר לֵיהּ מִנַיִן לָךְ, אָמַר לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְנֹחַ לַעֲלוֹת (לשם) [להר] וְלֹא לַעֲשׂוֹת תֵּבָה. אָמַר לוֹ לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְנַסּוֹתוֹ, שָׁתַק רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ הַבֶּהָם תֵּן לִי רְשׁוּת לוֹמַר לוֹ דָּבָר אֶחָד, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַבֶּהָם אֵין הָהָר הַזֶּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי אֶלָּא חוּץ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אֵין כְּתִיב (בראשית ז, כ יט): חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָבְרוּ הַמַּיִם וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, מִיָּד יָרַד רַבִּי יוֹנָתָן מִן הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה (ישעיה נד, יז): וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, הֱוֵי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, מַהוּ וּבִבְהֶמְתֶּךָ וּבַבֶּהָמִין שֶׁלָּךְ.

דָּבָר אַחֵר, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵי זֶה זֶה, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לו): נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ מֵאֵיכָן מוֹרָא יוֹצֵא, לֹא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כו, ב): אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ בְּחֻרְבָּנוֹ כְּשֶׁהָיָה מְקֻדָּשׁ בְּבִנְיָנוֹ, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם לְמִקְדָּשׁוֹ לֹא נָשָׂא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים, לִכְשֶׁיָּבוֹא לְהִפָּרַע מִמַּחֲרִיבָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמַה הַגְּלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצוּבִין, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בִּכְתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן, וְאֵפוֹד, וּמְעִיל, וְצִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. כְּתֹנֶת הָיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל שׁוֹפְכֵי דָמִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, לא): וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, מב): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כט, ו): וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ. אַבְנֵט עַל מָה הָיָה מְכַפֵּר עַל הָעוֹקְמָנִין, טַעְמָא מַאן דְּאָמַר עַל הַגַּנָּבִים, לְפִי שֶׁהָיָה חָלוּל כְּנֶגֶד הַגַּנָּבִים שֶׁעוֹשִׂין מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר, וּמַאן דְּאָמַר עַל הָעוֹקְמָנִין, אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיָה בוֹ וְהָיָה מְעַקְּמוֹ לְכָאן וּלְכָאן. חשֶׁן הָיָה מְכַפֵּר עַל מַטֵּי דִין, הֲדָא דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, ל): וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. אֵפוֹד הָיָה מְכַפֵּר עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ג, ד): וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. מְעִיל הָיָה מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע, רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין שְׁנֵי דְבָרִים לֹא הָיָה לָהֶם כַּפָּרָה וְקָבְעָה לָהֶם הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, וְאֵלּוּ הֵן: לָשׁוֹן הָרָע וְהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. לָשׁוֹן הָרָע לֹא הָיָה לָהּ כַּפָּרָה וְקָבְעָה הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, זוֹג הַמְּעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, לה): וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ וגו', יָבוֹא קוֹל וִיכַפֵּר עַל קוֹל לָשׁוֹן הָרָע. וְהַהוֹרֵג בִּשְׁגָגָה לֹא הָיָה לוֹ כַּפָּרָה וְקָבְעָה לוֹ הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, זוֹ מִיתַת כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה): וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל צִיץ הָיָה מְכַפֵּר עַל עַזֵּי פָּנִים, וּמַאן דְּאָמַר עַל הַגּוֹדְפָנִים, מַאן דְּאָמַר עַל עַזֵּי פָּנִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, לח): עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ג, ג): וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ וגו', וּמַאן דְּאָמַר עַל הַגּוֹדְפָנִין (שמות כח, לח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, מט): וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. כְּתִיב (שמואל א יז, מט): וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, לָמָּה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אֶלָּא מִתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ (שמואל א יז, ד): גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק וִיהַלֵּךְ מְלֹא קוֹמָתוֹ, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, אָמַר רַבִּי הוּנָא לְפִי שֶׁהָיָה דָּגוֹן אֱלֹהָיו חָקוּק עַל לִבּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ל): וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, אָמַר רַבִּי כְּדֵי שֶׁיִּטָּמֵן אוֹתוֹ פֶּה סָרוּחַ שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, יג): טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק בְּתוֹךְ יִשּׁוּבוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ צַדִּיק וְיִדְרֹךְ עַל צַוָּארוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כט): וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, אֵלּוּ שְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת שֶׁל זָהָב שֶׁיּוֹצְאוֹת מִבֵּין הַחשֶׁן וְהָיוּ נִרְאִין מִתּוֹכוֹ כְּמִין שְׁתַּיִם נַרְתֵּיקוֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלָה אַחַת מֵהֶן. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַצִּיץ. רַבִּי יוֹנָתָן הֲוָה סָלֵיק לְצַלוֹיֵי בִּירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן דִּמְטָא גַּבֵּי חַד פְּלָאטִינוֹס פָּגַע בֵּיהּ חַד כּוּתִי, אֲמַר לֵיהּ לְאָן אַתְּ אָזֵיל, אֲמַר לֵיהּ לִמְצַלֵּי בִּירוּשָׁלַיִם, אֲמַר לֵיהּ וְלָא טַב לָךְ תִּיסוֹק וּתְצַלֵּי בַּהֲדֵין טוּרָא בְּרִיכָא וְלָא תְצַלֵּי בְּהַהִיא קִיקַלְתָּא, אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה הוּא בְּרִיךְ טוּרָא הָדֵין, אֲמַר לֵיהּ דְּלָא טַף בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא, הֲדָא הִיא דִּבְרִיָּיתָא אָמְרִין אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא טָפַת בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא. אִתְעַלְּמַת מִלְּתָא מִן רַבִּי יוֹנָתָן בְּהַהִיא שַׁעְתָּא וְלֹא הֱשִׁיבוֹ. אֲמַר לֵיהּ חַמָּרֵיהּ, רַבִּי תַּרְשֵׁנִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ, אֲמַר לֵיהּ הֲשִׁיבוֹ, אֲמַר לְהַהוּא כּוּתִי, הָדֵין טוּרָא מִמָּה אַתְּ עָבֵיד לֵיהּ, אִי מִן טוּרָא רָמְמַיָּא הָא כְתִיב (בראשית ז, יט): וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אִי מִן מַכִּיכַיָּא הָא כְתִיב (בראשית ז, כ): חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים, וְלָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ עֲלוֹי קְרָיָה בֶּהָרִים הַנְּמוּכִים, אִם הֶהָרִים שֶׁהָיוּ גְּבוֹהִים מִלְמַעְלָה כְּתִיב: וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים, קַל וָחֹמֶר לַנְּמוּכִים. בְּהַהִיא עָנָתָא נִשְׁתַּתֵּק אוֹתוֹ כּוּתִי וְלָא אַשְׁכַּח מַה לְּהָשִׁיב. בְּהַהִיא עָנָתָא נְחַת לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן וְאַרְכְּבֵיהּ לְחַמָּרֵיהּ תְּלָתָא מִילִין, וְקָרָא עֲלֵיהּ תְּלָתָא קְרָיָין (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, אֲפִלּוּ בַּבֶּהָמִין שֶׁבָּכֶם. וְהָדֵין (ישעיה נד, יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וגו'. וְהָדֵין: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רֵיקָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מָלֵא תְּשׁוּבוֹת כְּרִמּוֹן. מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַצְּנוּעִין וְהַמְּצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם.