אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
גמרא. מנא הני מילי אמר ר״י אמר רב אמר קרא (דברים טו ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם. ואר״י אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך:
ויקרא רבה
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַף הַכְּתוּבִים חָלְקוּ כָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא א, ב): אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם, אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁל גְּנַאי, רְאֵה מַה כָּתוּב אָדָם מִכֶּם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (ויקרא יג, ב): כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּין שִׁיטִין (דברים טו, ד): אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן, כְּשֶׁהוּא בָּא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁל גְּנַאי כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקִּרְבְּכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (דברים טו, יא): מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שִׁיטָה אַחֶרֶת, וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְקַלֵּל אֶת הָעָם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (דברים כז, יג): וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה, אֲבָל בַּבְּרָכָה כָּתוּב (דברים כז, יב): אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי אִלְעָאי אָמְרוּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם צַדִּיקִים כּוֹבְשִׁין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה.
עין יעקב
גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר [רַב יְהוּדָה, אָמַר] רַב: אָמַר קְרָא: (דברים ט״ו:ד׳) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן", שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל אָדָם. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ, סוֹף בָּא לִידֵי כָּךְ. תָּנוּ רַבָּנָן: 'רַבּוֹ' שֶׁאָמְרוּ, רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ הֵימֶנּוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא הֵאִיר עֵינָיו אֶלָּא בְּמִשְׁנָה אַחַת, זֶה הוּא רַבּוֹ. אָמַר רָבָא: כְּגוֹן רַב סְחוֹרָה, דְּאַסְבְּרָן ["זוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן". שְׁמוּאֵל קָרַע מָאנֵיהּ עֲלֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנָן, דְּאַסְבְּרֵיהּ "אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵח כֵּיוָן"]. אָמַר עוּלָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, עוֹמְדִים זֶה מִפְּנֵי זֶה, וְקוֹרְעִין זֶה עַל זֶה,