דברים טו:יא מדרש: ויקרא רבה, עין יעקב, מדרש תנאים ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַף הַכְּתוּבִים חָלְקוּ כָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא א, ב): אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם, אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁל גְּנַאי, רְאֵה מַה כָּתוּב אָדָם מִכֶּם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (ויקרא יג, ב): כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּין שִׁיטִין (דברים טו, ד): אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן, כְּשֶׁהוּא בָּא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁל גְּנַאי כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקִּרְבְּכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (דברים טו, יא): מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שִׁיטָה אַחֶרֶת, וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְקַלֵּל אֶת הָעָם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (דברים כז, יג): וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה, אֲבָל בַּבְּרָכָה כָּתוּב (דברים כז, יב): אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי אִלְעָאי אָמְרוּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם צַדִּיקִים כּוֹבְשִׁין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה.

מח אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן הֲווּ גַּרְסֵי בְּאוֹרַיְתָא, דְּחִיקָא לְהוּ מִלְּתָא טוּבָא, אָמְרוּ: נֵיקוּם וְנֵיזוּל, וְנֵיעָבִיד עִיסְקָא, וּנְקַיֵּים בְּנַפְשִׁין (דברים טו) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן". אָזְלוּ אִיתִיבוּ תּוּתֵי גּוּדָא רְעִיעָא. הֲווּ קָא כָּרְכֵי רִיפְתָּא. אֲתוּ [תְּרֵי] מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שַׁמְעֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן דְּקָאָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ: נִישְׁדֵי עָלַיְהוּ הַאי גּוּדָא וְנִקְטְלִינְהוּ, שֶׁמַּנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם [הַבָּא] וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. אָמַר לֵיהּ אִידָךְ: שַׁבְקִינְהוּ, דְּאִיכָּא בְּהוּ חַד, דְּקַיְמָא לֵיהּ שַׁעְתָּא. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע, אִילְפָא לָא שָׁמַע. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְאִילְפָא: שָׁמַע מַר מִידִי? אָמַר לֵיהּ: לָא. אָמַר: מִדְּשַׁמְעִי אֲנָא וְאִילְפָא לָא שָׁמַע, שְׁמַע מִינָהּ לְדִידִי קַיְמָא לִי שַׁעְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אִיהֲדָר וְאִקַיֵּים בְּנַפְשָׁאִי (דברים טו) "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". רַבִּי יוֹחָנָן הָדַר, אִילְפָא לָא הָדַר. עַד דְּאָתָא אִילְפָא, מָלַךְ רַבִּי יוֹחָנָן. אָמְרוּ לוֹ: אִי יָתִיב מַר וְגָרִיס, לָא הֲוָה מָלִיךְ מַר? אָזַל תָּלָא נַפְשֵׁיהּ בְּאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא, אָמַר: אִי אִיכָּא דְּשָׁאִיל לִי בְּמַתְנִיתָא דְּרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְלָא פַּשְׁטִינָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין, נַפִילְנָא מֵאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא וְטָבַעְנָא. אָתָא הַהוּא סָבָא, תָּנָא לֵיהּ: הָאוֹמֵר: תְּנוּ שֶׁקֶל לִבְנֵי וְכוּ'.

כתוב אחד אומר אפס כי לא יהיה בך אביון וכת' אחד אומר (טו יא) כי לא יחדל אביון כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כשישראל עושין רצונו של מקום אפס כי לא יהיה בך אביון: