דברים טז:ד מדרש: מדרש אגדה, ספרא, שמות רבה ומדרש שכל טוב

ולא יראה לך שאור. שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה:

[ז] בתוך שנאמר (דברים טז, ד) "לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" – בחגיגה הבאה עם הפסח הכתוב מדבר שתיאכל לשני ימים יכול ליום אחד? תלמוד לומר לבקר לבקרו של שלישי. יכול לבקרו של שני. ומה אני מקיים חגיגה הנאכלת לשני ימים – חוץ מזו… תלמוד לומר 'נדר' – "ואם נדר או נדבה".

קדש לי כל בכור - רבי נתן אומר: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: כשם שעשיתי יעקב בכור, שנאמר (שמות ד, כב): בני בכורי ישראל, כך אני עושה למלך המשיח בכור, שנאמר (תהלים פט, כח): אף אני בכור אתנהו. כך קדש לי כל בכור, והזהר לישראל, כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל, לזכור את יום השבת, זכר למעשה בראשית, שנאמר (שמות כ, ח): זכור את יום השבת, כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים, וזכרו ליום שיצאתם משם, שנאמר (שם יג, ג): זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים. למה? כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים. (דברים טז, ד): ולא יראה לך שאור שבעת ימים, כנגד שבעת ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף, כשם שבתחלה הם שבעת ימי בראשית, וכשם שהשבת מתקיימת אחד לשבעת ימים, כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה, שנאמר: ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. משל למלך, שנשא אשה במדינת הים, הגיעוה גלים עד שלא נכנסה אצלו, אמר לה: לא תזכרי כל הגלים שעברו עליך, אלא אותו יום שפלטת מהם, תהא זוכרת אותי. עשי אותו שמחה בכל שנה. כך ישראל נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא לגאלם, וכמה גלים קשים עברו עליהם, ועשה להם תשועה. לכך הזהירן שיהיו שמחים בהם בכל שנה ושנה, שנאמר (תהלים לב, יא): שמחו בה' וגילו צדיקים: