וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
ספרא
[ד] ר' יוסי אומר "ממחרת השבת" – ממחרת יום טוב. יכול ממחרת שבת בראשית? וכי נאמר "ממחרת שבת בפסח"? והלא לא נאמר אלא 'ממחרת שבת'. והלא כל השנה מלאה שבתות!? צא וחשוב מאיזה שבת. נאמר כאן 'ממחרת שבת' ונאמר למטה 'ממחרת שבת'. מה 'מחרת שבת' האמור למטה – רגל ותחלת רגל, אף 'מחרת שבת' האמור כאן – רגל ותחלת רגל.
פסיקתא דרב כהנא
[י] עשר תעשר (דברים יד:כב), שלא תתחסר, עשר שתתעשר. א' הקב"ה עשר את שלי ואני מעשר את שלך. את כל (שם), א"ר אבא בר כהנא רמז לפרגמטופטין ולמפרשי ימים שיהו מוציאין אחד מעשרה לעמילי תורה. תבואת זרעך היוצא השדה (שם), אם זכיתם סוף שאתם יוצאין לזרוע בשדה, ואם לאו סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם. ואי זה זה, זה עשו הרשע דכת' ביה איש יודע ציד איש שדה (בראשית כה:כז). ד"א תבואת זרעך היוצא השדה (דברים שם), אם זכית סופך נפיק לחקלך וחמי עלמא צריך מטר ומתפלל ונענה, ואם לאו סוף ששונאי ישר' יוצאין לקבור את בניהם בשדה. שנה שנה (שם), אין מעשרין משנה לחברתה דב' ר' עקיב'. ואכלתה לפני י"י אלהיך וגו' (דברים יד:כג), אם זכיתם דגנך, ואם לאו דגני, כמה דאת אמ' ולקחתי דגני בעתו (הושע ב:יא). אם זכיתם תירושך, ואם לאו תירושי, ותירושי במועדו (שם). א"ר שמע' בן לקיש א' הקב"ה אני אמרתי לך שתהי מוצי' מעשרותיך מן המובחר, כיצד, בא בן לוי אצלך, אם נתתה לו המובחר אף אני יש לי ליתן לך מן המובחר, יפתח י"י לך את אוצרו הטוב וגו' (דברים כח:יב). ואם נתתה לו מן החפוריות ומן הקטנויות, אף אני יש לי ליתן לך מן החופריות ומן הקטוניות, יתן י"י את מטר ארצך אבק ועפר (שם כד). ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר וג' (דברים יד:כט). אמ' ר' לוליני דרומיה בשם ר' יהודה בר' סימון, א' הק' אתה יש לך ארבעה בני בתים, ואני יש לי ארבעה בני בתים. אתה יש לך ארבעה בני בתים, בנך ובתך ועבדך ואמתך, ואני יש לי ארבעה בני בתים, הלוי והגר והיתום והאלמנה, וכולהם בפסוק אחד, ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך (דברים טז:יא). אמ' הקב"ה אני אמרתי לך שתהא משמח את שלי ואת שלך בימים טובים שנתתי לך, אם עשיתה כן אף אני משמח את שלך ואת שלי, אילו ואילו אני עתיד לשמחן בבית הבחירה, והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי כי ביתי וגו' (ישעיה נו:ז). חסילה פרשתא.
מדרש אגדה
ושמחת לפני ה' אלהיך. לי יש ד' בני בית, לוי גר יתום ואלמנה, לך יש ד' בני בית, בן ובת עבד ואמה, אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך: