לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
מדרש אגדה
ד "א ועשית יריעות עזים. זה שאמר הכתוב שחורה אני ונאוה (שה"ש א' ה'), ואפשר לשחור שיהיה נאה, משל למה הדבר דומה לתינוקת שסרחה בבית אביה, והיה אביה מלך, אמר אביה הוציאוה והניחו אותה שתהא לוקטת שבלים אחר הקוצרים, כן עשו השחירה הנערה פניה מצד השמש, אחר כך בדק אביה הדברים ולא מצא שסרחה, כי אם אחת מן השפחות, מיד נתרצה עליה אביה והביאה למקומה, יותר ממה שהיתה מקודם, באו נשי השרים ובנותיהן לבקר את בת המלך ראוה שהיא שחורה, היו מלעיגים עליה, מיד אמרה להם מה אתם מעיינים בי, מעט שמנים ומעט מרחצאות אתלבן, אבל אתם שאתם שחורים, כל שמנים שבעולם וכל מרחצאות לא ילבין אתכם. כך ישראל כשעשו את העגל, אמרו אומות העולם להם שחורים מה עשיתם, אמרה כנסת ישראל אם אני שחורה במעשי, נאה [אני] במעשה אבותי, שחורה אני במצרים בטיט ובלבנים, נאה אני על הים, שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות י"ד ל"א), שחורה אני במצרים, שנאמר ובחורב הקצפתם את ה' (דברים ט, ה'), ונאוה שאמרתי כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז'). שחורה אני בזהב שנתתי לעגל, [שנאמר] ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו' (שם ל"ב ג'), ונאוה אני בזהב שנתתי למשכן העדות, שנאמר כל נדיב לב הביאו חח ונזם וגו' (שם ל"ה כ"ב), כך ישראל מבזין אותם האומות העולם, ואינם יודעים שהם מלאים מצות כרמון, ומקרא ומשנה הלכות ואגדות ומדרש. כאהלי קדר כיריעות שלמה, יריעות של מי שהשלום שלו, ואלו הם שמים, שנאמר נוטה שמים כיריעה (תהלים ק"ד ב'), מה יריעותיו קבועים ואין להם טלטול אף ישראל אין להם טלטול:
מדרש תהילים
הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי יי' אשר גאלם מיד צר. זה שאמר הכתוב (ישעיה מח יא) למעני למעני אעשה כי איך יחל. למעני אינו אומר פעם אחת אלא למעני למעני שני פעמים. אמר הקב"ה איני עושה אלא בשביל שמי שלא יתחלל. ולמה שני פעמים למעני למעני. אמר הקב"ה כשהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי (תהלים קו ח) ויושיעם למען שמו. אף באדום אעשה בשביל שמי. וכשם שגאלתי אתכם בעולם הזה כך אני עתיד לגאול אתכם לעולם הבא. וכן הוא אומר (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה. לכך אמר שני פעמים למעני למעני. ולמה (ישעיה מח יא) וכבודי לאחר לא אתן. אמר רבי הונא הכהן בשם רבי אבין זה הוא שמשה מוכיח להן לישראל בסוף ארבעים שנה (דברים ט ה) וידעת כי לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא וגו' כי ברשעת הגוים האלה. הרי שאינו עושה אלא בשביל שמו הגדול. על זה אמר דוד הואיל ובשמו הוא נקרא נקלס לו. הודו ליי' כי טוב. אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי שמואל מה הוא יאמרו גאולי ה' אלו ישראל. וכן ישעיה מפרש (ישעיה לה י) ופדויי ה' ישובון. ופדויי ה' ולא פדויי אליהו. ולא פדויי מלך המשיח. אלא ופדויי ה':