דברים ט:ח מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שיר השירים רבה, שמות רבה ומדרש תהילים

אמר ריב״ל דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו. כתוב בתורה דכתיב (דברים כט ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. שנוי בנביאים דכתיב (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם הלילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל. ומשולש בכתובים דכתיב (תהלים א ב) כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. מכריז ר׳ אלכסנדראי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כניפו ליה כולי עלמא ואתו לגביה אמרו ליה הב לן חיי אמר להו (שם לד) מי האיש החפץ חיים וגו׳ נצור לשונך מרע וגו׳ שמא יאמר אדם הואיל ונצרתי את לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה ת״ל (שם) סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:

מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, עִלּוּיָהּ מֵהַמִּדְבָּר, סִלּוּקָהּ מִן הַמִּדְבָּר, מִיתָתָהּ מִן הַמִּדְבָּר, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, לה): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהִיא מַנַּחַת פִּרְקֵי תּוֹרָה וּפִרְקֵי מַלְכוּת לֶעָתִיד לָבוֹא. תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, דָּרַשׁ פְּלַטְיוֹן אִישׁ רוֹמִי וְאָמַר, נִתְלַשׁ הַר סִינַי וְנִצַּב בִּשְׁמֵי מָרוֹם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, יא): וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר. דָּבָר אַחֵר, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, זֶה סִינַי, וְלָמָּה נִמְשַׁל בְּתַפּוּחַ, אֶלָּא מַה תַּפּוּחַ זֶה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת בְּחֹדֶשׁ סִיוָן, כָּךְ הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּסִיוָן. דָּבָר אַחֵר, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, לָמָּה לֹא בֶּאֱגוֹז וְאִילָן אַחֵר, אֶלָּא כָּל אִילָן דַּרְכּוֹ מוֹצִיא עָלָיו תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ פֵּרוֹתָיו, וְתַפּוּחַ זֶה מוֹצִיא פֵּרוֹתָיו תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא עָלָיו, כָּךְ הִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם תּוֹרָתִי מוּטָב וְאִם לָאו הֲרֵינִי כּוֹבֵשׁ עֲלֵיכֶם הָהָר הַזֶּה וְהוֹרֵג אֶתְכֶם. שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, וְכִי שָׁמָּה חִבְּלָה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְנִצַּל, פָּגַע בֵּיהּ חַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ בְּהַהוּא אַתְרָא דְּסַכַּנְתָּא עֲבַרְתְּ, כַּמָּה סַכַּנְתָּא עֲבַרְתְּ, כַּדּוּן יְלָדְךָ אִמֶּךָ, כַּמָּה צַעֲרָה עָבְרָה עָלֶיךָ, וּכְדֵין אִתְבְּרֵית בְּרִיָּיה חַדְתָּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שָׁמָּה חִבְּלָה, וְשָׁמָּה חֻבְּלָה, חִבְּלָה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שָׁמָּה חֻבְּלָה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְחֻבְּלוּ, נִתְמַשְׁכְּנוּ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זַיִן שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל בְּחוֹרֵב שֵׁם הַמְפֹרָשׁ הָיָה חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נֻטַּל מֵהֶם. רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבָּנָן, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָךְ הָיָה יוֹרֵד וּמְקַלְּפוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא עֲלוּבָה הִיא הַכַּלָּה שֶׁמְקַלְקֶלֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִבְּדוּ עֵצָה טוֹבָה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, וְאֵין עֵצָה אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כְּתִיב (דברים ט, ח): וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאתִי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם וּמָצָאתִי חִכְּכֶם נָקוּב שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְאֵין פָּרוּעַ אֶלָּא נָקוּב, הַאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. רַבִּי לֵוִי אָמַר עֲשִׂיתֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ מִתְאַבֵּל עֲלֵיכֶם, אִית אַתְרִין צָוְוחִין לְבֵית אֲבֵלָה בֵּית קְצוֹפָה.

דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר א, ה): שחורה אני ונאוה. כנסת ישראל אומרת: שחורה אני, במעשי. ונאוה, אני במעשה אבותי. אמרו רבותינו: אל תהי קורא (שיר שם, שם): בנות ירושלים אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל, שהן יושבין ומבנין אותה. דבר אחר: בנות ירושלים אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הארצות, כדכתיב (עי' יהושע טו, מז): אשדוד ובנותיה. מהו (שיר שם, שם): כאהלי קדר? מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים, כך הם תלמידי חכמים אף על פי שהן נראים כעורים בעולם הזה, הם מלאים מבפנים, מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות. אי מה אהליהם של ישמעאלים, מטלטלין ממקום למקום, יכול אף ישראל יטלטלו?! תלמוד לומר (שם שם, שם): כיריעות שלמה, כיריעה של מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן כאהל, לא זזו ממקומן.אי מה אהליהם של ישמעאלים אין להם תכבוסת, יכול אף ישראל כן?! תלמוד לומר: כיריעות שלמה. מה השלמה הזאת מתלכלכת וחוזרת ומתלבנת, כך ישראל, אף על פי שהן חוטאים הן, שבים בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא. דבר אחר: שחורה אני ונאוה במה שאני שחורה, בו אני נאוה. חטאו בחורב, שנאמר (דברים ט, ח): ובחורב הקצפתם את ה'. ובחורב אמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. בים המרו, שנאמר (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף. ובים אמרו שירה, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת: