דברים ט:טז מדרש: ויקרא רבה, מדרש תנחומא ושמות רבה

רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַר קְרָיָא בַּסּוֹטָה, וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, הִיא שֶׁחָטְאָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁהוּא זָנָהּ וּמְפַרְנְסָהּ וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה. וְהוּא עֵד (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ. אוֹ רָאָה (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָּׁהּ וְלֹא מֵעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אוֹ יָדָע (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּיד לַכֹּהֵן (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ.

רַבִּי פִּנְחָס פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה (דברים ה, כא): וְאֶת קוֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹפְּרָמְסָאוֹת נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בָּהֶן וְהֵם אֵינָם כּוֹפְרִים בּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מֶלֶךְ כְּשֶׁהוּא מַשְׁבִּיעַ אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו אֵינוֹ מַשְׁבִּיעָן אֶלָּא בְּסַיִּף, כְּלוֹמַר שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עַל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ יְהֵא הַסַּיִּף הַזֶּה עוֹבֵר עַל צַוָּארוֹ, כָּךְ (שמות כד, ו): וַיִּקַּח משֶׁה חֲצִי הַדָּם, וּמֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה חֶצְיוֹ שֶׁל דָּם, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר הַדָּם נֶחְלַק מֵאֵלָיו. רַבִּי נָתָן אָמַר נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו וְנַעֲשָׂה חֶצְיוֹ שָׁחוֹר וְחֶצְיוֹ אָדוֹם. בַּר קַפָּרָא אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת משֶׁה וַחֲלָקוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּת קוֹל הָיְתָה יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת עַד כָּאן חֶצְיוֹ שֶׁל דָּם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּקִי הָיָה משֶׁה בְּהִלְכוֹת דָּם וַחֲלָקוֹ. וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין בָּאַגָּנַת כְּתִיב, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקְךָ, אָמַר לוֹ זְרֹק עַל הָעָם, וּמַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקָם, אָמַר לוֹ זְרֹק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן וְהֵן נִשְׁבְּעוּ לוֹ, הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן (יחזקאל טז, ח): וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם ה' אֱלֹהִים, וְהֵן נִשְׁבָּעִין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אָלָּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַב נַחְמָן דְּיָפוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב דְּקֵסָרִין מִן הֲדָא (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, וְכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל תְּנַאי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא כו, טז): אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת לָכֶם. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית, בְּרַם הָכָא (הושע יא, ט): כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ. אָמַר רַבִּי אַהֲבָה בַּר זְעֵירָא, כְּתִיב (איכה ב, יז): עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם, כְּמָה שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ (ויקרא כו, יח): וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה, כֵּן עָשָׂה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא (איכה ב, יז): בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, מַה בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, פְּשָׁרָה פָּשַׁר. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין אָמַר בִּזַּע פּוּרְפִּירָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַיְתֵי לָהּ מִן הֲדָא (ויקרא כו, כה): וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא נָקָם בַּבְּרִית וְנָקָם שֶׁאֵינוֹ בַּבְּרִית, אֵיזֶה נָקָם שֶׁאֵינוֹ בַּבְּרִית, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה סִמּוּי עֵינַים שֶׁסִּמּוּ אֶת עֵינֵי מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז, יט): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים חַי אָנִי אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה, אִם לֹא אָלָתִי, זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לִנְבוּכַדְנֶצַּר. וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר, זֶה בְּרִיתִי שֶׁל הַר סִינָי. וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ, וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא לָקָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן זֶה סִמּוּי עֵינַיִם שֶׁהוּא תָּלוּי בָּרֹאשׁ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ לְבָבֶל אָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יח): נְבוּכַדְנֶצַּר לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא וגו' וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין, אֲמַר לְהוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (זכריה ט, יא): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ, נִזְכַּרְתִּי אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי, לְפִיכָךְ (זכריה ט, יא): שִׁלַּחְתִּי וגו' אֵין מַיִם בּוֹ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס אֵין כָּאן עוֹד (תהלים עט, ג): שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וְהוּא עֵד אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה מג, יב): וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל, אוֹ רָאָה (דברים ד, לה): אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, אוֹ יָדָע, (דברים ד, לט): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּידוּ אֱלָהוּתִי לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲרֵי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם, אֵימָתַי (ישעיה ח, יט): וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת.

אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. חַד אָמַר, טוֹל מִיָּדִי הֵילָךְ מֹשֶׁה אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר, יָפֶה עָשָׂה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: לְאַחַר זְמַן אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לָךְ כְּתֻבָּתֵיךְ בְּיַד שׁוֹשְׁבִין. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַר זְמָן. עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, מָצָא אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִם אַחֵר. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ שׁוֹשְׁבִין. קָרַע אוֹתָהּ כְּתֻבָּה, אָמַר מוּטָב שֶׁיָּדוּן אוֹתָהּ כִּפְנוּיָה, וְלֹא כְּאֵשֶׁת אִישׁ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר (שמות יט, י). בָּא מֹשֶׁה לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וּמְצָאָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. מֶה עָשָׂה. שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת וָאַשְׁלִיכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדַי וָאֶשְׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נְחֶמְיָה, הַלּוּחוֹת אָרְכָּן הָיָה שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְרָחְבָּן שְׁלֹשָה, וְהָיָה מֹשֶׁה מַחְזִיק בִּשְׁנַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנֵי טְפָחִים רֶוַח בָּאֶמְצַע. וְגָבְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְאָחַז בַּלּוּחוֹת וְשִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו (שמות לב, יט). לְפִיכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה שִׁבַּרְתָּ. עַל מָה שִׁבְּרָן. עַל שֶׁפָּרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ שִׁבְּרָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְדֹאַר שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וּפְרוֹזְדּוֹגיי״‎א בְּיָדוֹ לְהִכָּנֵס בַּמְּדִינָה, וְעָבַר בְּתוֹךְ הַנָּהָר וְנָפְלוּ הַכְּתָבִים לְתוֹךְ הַמַּיִם וְנִמֹּחוּ הָאוֹתִיּוֹת. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַדֹּאַר. קְרָעָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מָה רָאָה, רָאָה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁפָּרְחוּ. וְאַף הוּא שִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הִכְתַּבְתִּי בְּתוֹרָתִי וְאָמַרְתִּי, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזַל אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ (ויקרא ה, כג). וְאַתָּה הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ הָשֵׁב אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְמָחָר הֵן עוֹמְדִין לִהְיוֹת שׁוֹנִים מַה שֶּׁהֵן לְמֵדִין מִמְּךָ. נִשְׁתַּבְּרָה חָבִית, וּשְׁבָרָהּ הַסַּרְסוּר הוּא מִשֶּׁלּוֹ. אַתָּה הָיִיתָ סַרְסוּר בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ, וְשָׁבַרְתָּ לְפִיכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּסָל לְךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי יֵצֶר הָרַע, הָיוּ לְמֵדִין וּמִשְׁתַּכְּחִין. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי עוֹקֵר יֵצֶר הָרַע מִכֶּם וְאֵינְכֶם מִשְׁתַּכְּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו, כו). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינְכֶם צְרִיכִים לְאָדָם שֶׁיְּלַמְּדֵם שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם (ירמיה לא, לד). וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.