דברים ט:כא מדרש: במדבר רבה, מדרש שכל טוב, מדרש אגדה ואוצר מדרשים

וְלָקַח הַכֹּהֵן (במדבר ה, יז), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, יז): מַיִם קְדשִׁים, לִקְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָרַד (דברים ט, כא): אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חָרֶשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶשׂ טָהֳרָה אַחַר שֶׁנִּטְמָא, כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם תַּקָּנָה, לְכָל הַטּוֹעִים בָּעֵגֶל, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶבְדוּ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, זֶה הָיָה עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר טָחַן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק. (במדבר ה, יז): אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעֵגֶל יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדוּהוּ, עַד לַקַּרְקַע, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ בִּידֵי הַמָּוֶת. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמָּיִם, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, כא): וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וגו'. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלְטָה בָהֶם הַצָּרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוֹכִיחָם עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן שֵׁם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ הָיְתָה לָהֶם (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל יְדֵי משֶׁה נֶהְפַּךְ הַנַּחַל לְמַיִם רָעִים.

דק מחספס. היה המן דק, כענין עד אשר דק לעפר (דברים ט כא), שהיה מוצנע ומכוסה בטל ועכשיו בזרוח השמש נעלה הטל ונשאר המן במדבר דק כעפר:

ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת. כמו ואכות אתו טחון וגו' (דברים ט כא), לכך טמא מטהר באפר הפרה: