וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף סב) רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבא א״ל חד לחבריה ניקום מקמיה. דבר אוריין הוא א״ל מקמי פלגאה ניקום אדהכי אתא איהו לגבייהו אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי א״ל מנא לך דרבנן איקרי מלכים אמר להו דכת׳ (משלי ח טו) בי מלכים ימלוכו וגו׳ אמרו ליה ומנא לך דכפלינן שלמא למלכי אמר להו דאמר רב יהודה אמר רב מנין שכופלים שלום למלך שנאמר (ד״ה א׳ יב יט) ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך וגו׳ אמרו ליה לטעום מר מידי אמר להו הכי אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו שנאמר (דברים יא טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת והדר ואכלת ושבעת:
עין יעקב
מא רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָתְבֵי, חָלִיף וְאָזִיל גְּנֵיבָא. אָמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: נֵיקוּם מִקַּמֵּיהּ, דְּבַר אוֹרְיָן הוּא. אָמַר לֵיהּ: וּמִקַּמֵּי פַּלְגָאָה נֵיקוּם? אַדְהָכִי אָתָא אִייהוּ לְגַבַּיְהוּ, אָמַר לְהוּ: "שְׁלָמָא עָלַיְכוּ מַלְכֵי, שְׁלָמָא עָלַיְכוּ מַלְכֵי". אָמְרוּ לֵיהּ: מְנָא לָךְ דְּרַבָּנָן אִיקְרִי 'מַלְכֵי'? אָמַר לְהוּ: (משלי ח׳:ט״ו) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" וְגוֹ'. אָמְרוּ לֵיהּ: וּמְנָא לָךָ דְּכַפְלִינָן שְׁלָמָא לְמַלְכֵי? אָמַר לְהוּ: דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁכּוֹפְלִין שָׁלוֹם לְמֶלֶךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: (ד"ה א יב) "וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָּוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ" וְגוֹ'. אַמְרֵי לֵיהּ: לִיטְעוֹם מַר מִידִי, אָמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּטְעֹם כְּלוּם, עַד שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י״א:ט״ו) "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וְהָדַר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ".
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף לט) אר״י אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנא׳ (דברים יא טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת: