וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃
מדרש אגדה
ונתתה את הברכה על הר גריזים. כשם האמור להלן אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים (דברים כז יב):
מדרש אגדה
ואת הקללה על הר עיבל. שנאמר ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל (שם שם יג):
ספרי דברים
(כט) והיה כי יביאך, אין והיה אלא מיד, כי יביאך, קבל עליך מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ. אשר אתה בא שמה לרשתה, בשכר שתבא תירש.