רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
ספרא
[ז] יכול אף דם פסולי המוקדשין יהיו חייבים עליהם משום שני לאוין? תלמוד לומר (דברים יב, טז) "רק הדם לא תאכלו" – אין בו אלא אזהרה אחת. אין לי אלא דמן; חלבן מנין? תלמוד לומר 'חלב ודם' – הקיש חלב לדם; מה הדם בלאו אחד אף החלב בלאו אחד.
מדרש אגדה
רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים. מה המים מכשירים את הזרעים לקבל טומאה, כך הדם מכשיר את הבשר לאכילה, ודם הנשפך כמים מכשיר, אבל דם של קדשים שאינו נשפך אינו מכשיר:
מדרש לקח טוב
פס'. וכי יהיה בו מום. נאכל במומו לכהן לשערים ואין הדם נזרק במזבח שנאמר (דברים י״ב:ט״ז) על הארץ תשפכנו כמים. ואם רוצה בעליו פודהו מן הכהן ואוכלו. למה נאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה מלמד שהבכור נאכל לשני ימים יום אחד משנה זו ויום אחד משנה אחרת: