דברים יב:ל מדרש: אוצר מדרשים, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי וספרי דברים

כ') איכה ישבה בדד – למה בקינות כל האלפא ביתין פותחין באיכה? לפי שעברו ישראל על מה שהזהירם המקום על ענין ע״ז, שנאמר השמר לך וגו׳ ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה וגו' (דברים י״ב:ל׳), דרישת האיכה היא גרמה כל הרעות של איכה: איכה ישבה, איכה יעיב באפו, איכה יועם זהב. למה נקרא שם הספר קינות? אתה מוצא כל הבריות שבעולם לשמם נפלגו, מה הם, ולמה הם נעשים, ועל מה הנייה נבראו. ומן השמש הזה יכול אדם לידע מה שמו ועל מה נעשה ועל מה נברא: בראשונה להודיע לכל כח גבורתו של הקב״ה, ועוד נברא להאיר ולהבדיל בין היום ובין הלילה, ועוד להבדיל ארבע תקופות השנה, ועוד לחמם ולהפריא מאת הדשא והעשבים וכל זרע הארץ ופירות האילנות, ונקרא שמו שמש שהוא משמש את כל העולם כלו. וכן בכל הספרים הקדושים יש בהן חכמה ובינה ודיעה למה נכתבו ונקרא שמם ועל מה הנייה נכתבו. ספר הראשון של תורה למה נקרא שמו בראשית? לפי שכל בריאת העולם כתובה בו, והוא היה ראש לכל, וידעו כל הדורות שהקב״ה היה קודם לעולם ובעצתו הטובה ברא את העולם וכל בריותיו, ולא בעצת כל בריה בעולם, והוא בכבודו ובעצמו מושל בעולמו. וכמו כן יש טעמים הרבה למה נכתב איכה. ומי אמרו? ירמיה, שכן כתיב ויקרא ירמיה (שם ל״ו), ולמה נקרא שמו קינות? אלא בשביל הקללות שראו בימיהם, הבצורת הרבה והרעב ואכילת בשר בניהם ובנותיהם, ומצודות ומלחמות אויביהם ושריפת עריהם ובתיהם, ושחיטת עולליהם וטומאת נשיהם ובנותיהם לפני שוביהם, וביזת עשרם ורכושם ושבית בחוריהם מלכיהם ושריהם וכהניהם, ואכזריות חימה של גוים שלא נשאו פנים לזקן, והיאך נסתלקה שכינה מן קדש הקדשים, ואח״כ באו הגוים הערלים וטימאו את היכל ה׳ ושבו אותם לבבל. [ויקונן ירמיהו] כאשר ראה שריפת המקום המקודש מימי נח, שנאמר וישכון באהלי שם, ומקודש מימי אברהם ונקרא הר המוריה אשר אמר בהר ה׳ יראה (בראשית כ״ב:י״ד), ומקודש מימי דוד שנאמר לבנות את בית ה׳ בירושלם בהר המוריה וגו׳ (דהי״ב ג׳), ומקודש מימי שלמה ע״י הענן והאש שירדה מן השמים, שנאמר ולא יכלו הכהנים וגו׳ (מ״א ח׳ י״א) – בשביל הרעות האלה נקרא הספר הזה קינות. ועל מה הנייה נכתב הספר? אלא כדי שידעו כל הדורות צדקת הדין שבשמים שאינו נושא פנים לא לקטן ולא לגדול ולא לגוי ולא לישראל, שנאמר כי ה׳ אלהיכם וגו׳ אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד (דברים י׳:י״ז). ד״א, למה נכתב הספר הזה? אלא ללמד אותנו כשם שכל הקללות שדיבר המקום ביד הנביאים הראשונים באו על ישראל, כך כל הטובות והנחמות שדיבר המקום ביד הנביאים הראשונים עתידין לבא על ישראל, שכן כתיב והיה כאשר שקדתי עליהם וגו׳ (ירמיהו ל״א:כ״ח), והיה כאשר הייתם קללה וגו׳ כאשר זממתי להרע וגו׳ (זכריה ח׳:י״ג). וכן בספר הזה כתיב טוב ה׳ לקויו, טוב ויחיל ודומם לתשועת ה׳, כי לא יזנח לעולם ה׳. ולמה נכתב כל הספר הזה בסידור כ״ב אותיות שבא"ב? בשביל שיהא הספר הזה מוכן ורגיל לכל ישראל בפיהם כשם שנאמר על השירה הגדולה, ועתה כתבו לכם את השירה וגו׳ (דברים ל״א:י״ט). ד״א, למה נכתב הספר הזה בסידור כ״ב אותיות? אלא כך אתה מוצא מנין כל בריות שבעולם כ׳׳ב הן, ועוד כך אתה מוצא מאדם הראשון עד שבא יעקב אבינו כ״ב דורות הן, בשביל כך אמר הנביא יבואו כל הדורות וכל האותיות וכל הבריות שבעולם עליונים ותחתונים ויעמדו על הצרות ועל הרעות שהגיעו לישראל. כל הספר נכתב בששה אלפא ביתא (כי פרשת אני הגבר הוא א"ב משולש) ופרשה אחת באחרונה זכור ה׳ מה היה לנו וגו׳. ולמה כך? כנגד ז׳ גליות שנעשו בישראל: ג׳ שנעשו בעשרת השבטים וג׳ בירושלם ואחת במצרים. ועוד ששה א״ב כנגד ששת ימי בראשית, ועוד ששה עם הפרשה זכור ה׳, הרי ז׳ כנגד ז׳ פרשיות שבויקרא: ואם לא תשמעו לי, ואם בחקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם, ואם עד אלה לא תשמעו לי, ואם תלכו עמי קרי, ואם באלה לא תוסרו לי, ואם בזאת לא תשמעו לי (ויקרא כ״ו:כ״ג) – ז׳ כגגד ז׳. ועוד בשבעה מקומות כרת המקום ברית לישראל: ויאמר אם שמוע תשמעו בקולי, אם בחקותי תלכו, והיה עקב תשמעון, והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי, והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלהיך, כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, כי תשמע בקול ה׳ אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו וגו' – ז׳ כנגד ז׳. ועוד ז׳ פסוקים אתה מוצא בשירה הגדולה, בשירה שאמר משה החסיד סמוך למיתתו. למה ד׳ א״ב נכתבו בספר הזה ואחד מהם ג׳ (א״ב משולש)? אלא כנגד ד׳ מלכיות שגזר הדיין הצדיק להעביר את ישראל בהן, ואלו הן ד׳ מלכיות: בבל, מדי, פרס, מלכות אדום. ומלכות אדום שקולה כנגד שלשתן. ארבע פרשיות הן בספר הזה ויש בהן קנ"ד פסוקים, ולמה כך? אלא אתה מוצא שנשתעבדו מלכי ישראל ומלכי יהודה למלך אשור מימי אחז ותגלת פלאסר עד שחרב הבית בראשונה קנ"ד שנים (אחז מלך 16 שנה, חזקיהו 29, מנשה 55, אמון 2 יאשיה 31, יהויקים 11 ,צדקיהו 11, ס״ה =155 . אחז מלך בשנת י״ג לפקח בן רמליהו ובשנת עשרים לפקח בא תגלת פלאסר. וא״כ חסר לחשבון הנ״ל שבע שנים מראשית ממלכת אחז). בכל הספר הזה של קינות אי אתה מוצא כתוב בו אלהים אלא הוי׳׳ה בלבד. בששת ימי בראשית אי אתה מוצא הוי"ה אלא אלהים בלבד, בכל פרשה של קין אי אתה מוצא כתוב בה אלהים אלא הוי"ה, שכן כתיב וירא ה׳ וינחם ה׳ ויאמר ה׳. בכל פרשה של דור הפלגה אי אתה מוצא אלא ה', שכן כתיב ויהי כל הארץ שפה אחת וגו׳ וירד ה׳. בכל פרשה של סדום אי אתה מוצא כתוב אלהים אלא ה׳, שכן כתיב ויאמר ה׳ זעקת סדום וגו׳. בכל הקללות הכתובות על שונאיהם של ישראל בתורה לא תמצא שני שמות של הקב״ה כתובים הוי"ה אלהים כי אם באדם הראשון, דכתיב ויקרא הוי"ה אלהים אל האדם.

לא תשתחוה להם משתחוה אתה (להם) [לאדם] יכול אפלו נעבד כהמן ת"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם לא תשתחוה דרך עבודה: לא תשתחוה להם השתחויה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה השתחויה מיוחדת מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה בין שהוא עובדו בין שאינו עובדו: כך כל עבודה המיוחדת לשם אם עשה לע״ז חייבין עליה בין שהוא עובדו בין שאינו עובדו: ומה הן העבודות המיוחדות לשם זביחה וקטור השתחויה ונסוך אם עבד בהן לע"ז אע"פ שאין דרך עבודתה בכך חייב: ולא תעבדם. שלא יעבוד ע"ז בדרך עבודתה כגון שזורק אבן למרקליס או יפעור עצמו לפעור או יקריב שערו לכמוש או יעביר בנו למולך וכיוצא בהן וכן הוא אומר (דברים י"ב ל') איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני הא אינו חייב עד שיעבוד כדרך עבודתה: נמצאו שלש כרתות בע״ז העובד אותה כדרך עבודתה: והעובד אותה באחת מארבע עבודות המיוחדות לשם אע"פ שאינו כדרך עבודתה: והמקבל עליו באלוה אע"פ שלא עבד: ד"א ולא תעבדם שלא ירחיץ שלא יסוך שלא יגעיל שלא יכבד שלא ירבץ שלא ינשק שלא יגפף לאחד ממיני ע"ז: כי אנכי ה' אלהיך. [מלמד שראו פנים שעתיד לשלם שכר צדיקים לעתיד לבא וכלפי שהנביאים משמיעים אותו בלשונות הרבה כתוב אחד אומר (דניאל ז' ט') למשה כתלג חיור וכתוב אחד אומר (ע' ישע' ס"ג ב') מדוע אדום לבושיך וכי יעלה על דעתך שלפי שעה הם רואים לכך נאמר ביחזקאל (א' א') ואראה מראות אלהים אמר להם הרבה ראיות ראיתי עד שזכיתי לקבל פני השכינה]: אל קנא. מלמד שראו פנים עתידות ליפרע מן הרשעים לעתיד לבא: אל קנא אל דיין אל קשה אל אכזרי: ד"א אל קנא וכי יש לפניו קנאה וכי נפרע על ידי קנאה הא אין נפרע לא על ידי אבן ולא על ידי חץ ולא על ידי חלקוק כויכל ההולך אחר [ע״ז] חילפתני בו: שאל אגריפס סבא את רבן גמליאל אין מתקנא לא בגדול ממנו ולא בכיוצא בו אלא בקטן ממנו וכן הוא אומר (ירמיה י״ז י"ג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים אלו עזבו אותי מקור מים חיים עלובין היו על אחת כמה וכמה לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים: פקד. אין פוקד אלא מזכיר וכן הוא אומר (בראשית כ"א א') וה' פקד את שרה ואומר (ג' ט"ז) פקד פקדתי אתכם: ר' יהודה אומר כונס אני עונותיהם לידי ותולה עד ארבע דורות כיהוא בן נמשי וכן הוא אומר (מ"ב ט"ו י"ב) בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל והיה לו כן (). כתוב אחד אומר פוקד עון אבות על בנים וכתוב אחר אומר (ע' יחז' י"ח י"ט) אב לא ישא בעון הבן ובן לא ישא בעון האב אם היו אבות זכאין תולה להן ואם לאו אין תולה להן: מושלו משל לה״ד דומה לאחד שלוה מן המלך מאה מנה וכפר בו: ובא בן בנו ולוה מן המלך מאה מנה וכפר בו: לרביעי אין מלוין אותו מפני אבותיו שהיו כפרנין וכן הוא אומר (איכה ה' ז') אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו אל תהי קורא עונותיהם סבלנו אלא עונותינו סבלנו מי גרם לנו לסבול עונות נפשנו אבותינו שהיו כפרנין: פקד עון אבות על בנים. יכול על יוצא ירך בלבד ת"ל ועל בני בנים. יאמר זה שאלו כן הייתי אומר הא אין תולה אלא לבן בלבד מניין לשלשה וארבעה דורות ת"ל על שלשים ועל רבעים לשנאי: לשנאי. בזמן שתופסין מעשה אבותיהם:

(ל) השמר, בלא תעשה. פן בלא תעשה.