דברים יג:טו מדרש: מדרש תנחומא, דברים רבה, מדרש אגדה וספרי דברים

כֵּיצַד חוֹקְרִין אֶת הָעֵדִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב (דברים יג, טו). הָעֵת שֶׁחוֹקְרִין הָעֵדִים עַל הָעֲבֵרָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, יוֹצְאִין הַסַּנְהֶדְרִין וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמָּם לִרְחוֹב הָעִיר, וּמוֹצִיאִין לְשָׁם לְאִישׁ שֶׁהוּא מְחֻיָּב סְקִילָה אוֹ אַחַת מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְיוֹצְאִין שְׁנַיִם מֵהֶם אוֹ שְׁלֹשָׁה הַגְּדוֹלִים מֵהֶם וְדוֹרְשִׁין לָעֵדִים. וּכְשֶׁשָּׁבִין מִלַּחֲקוֹר, אוֹמֵר לָהֶם, סָבְרֵי מָרָנָן. וְהֵם אוֹמְרִים: אִם לְחַיִּים לְחַיִּים, וְאִם לְמִיתָה לְמִיתָה. אִם הוּא מְחֻיָּב סְקִילָה, מְבִיאִין לוֹ יַיִן טוֹב וְחָזָק וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ, כְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר מִן הַסְּקִילָה. וּבָאִין הָעֵדִים וְעוֹקְדִין לוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו וְשָׂמִין אוֹתוֹ בְּבֵית הַסְּקִילָה, וְלוֹקְחִין הָעֵדִים אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁיָּמוּת בָּהּ וְשָׂמִין אוֹתוֹ בְּבֵית הַסְּקִילָה, וְלוֹקְחִין הָעֵדִים אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁיָּמוּת בָּהּ וְשָׂמִין אוֹתָהּ עַל לִבּוֹ. כֵּיצַד שָׂמִין אוֹתָהּ עַל לִבּוֹ. שָׂמִין אוֹתָהּ בַּעֲלִיָּה אַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאֶחָד חֶלְקוֹ קוֹדֶם חֲבֵרוֹ, אֶלָּא שֶׁיָּשִׂמוּ אוֹתָהּ בְּיַחַד עַל לִבּוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב, יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה (דברים יז, ז). וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילַךְ, כָּל יִשְׂרָאֵל פְּטוּרִין לִרְגּוֹם אוֹתָם בָּאֲבָנִים. וְכֵן עוֹשִׂים לְכָל מִיתָה וּמִיתָה שֶׁהוּא חַיָּב לָמוּת מִיתַת בֵּית דִּין.

דָּבָר אַחֵר, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, אָמַר רַב אַחָא בּוֹא וּרְאֵה שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָיָה לַכִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, יט): שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה, וּבְפָרָשָׁה זוֹ כְּתוּבִים שִׁשָּׁה דְבָרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, וְלֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, וְלֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה. הֲרֵי שִׁשָּׁה. וְהָיָה הַכָּרוֹז עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, מַעֲלָה הַשְּׁנִיָּה הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): לֹא תַכִּיר פָּנִים, שְׁלִישִׁית הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, רְבִיעִית (דברים טז, כא): לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, חֲמִישִׁית (דברים טז, כב): לֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, שִׁשִּׁית (דברים יז, א): לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא סֵדֶר הַדִּין כָּךְ הוּא, הַתּוֹבֵעַ תּוֹבֵעַ, וְהַנִּתְבַּע מֵשִׁיב, וְהַדַּיָּן מַכְרִיעַ. אָמַר רַבִּי סִימָא וְצָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁנוֹת טַעֲנוֹתֵיהֶם מִפִּיו, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִשְּׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג, כג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רוֹצֶה הַדַּיָּן לְהוֹשִׁיב הָאַנְטָדִיקוֹן יוֹשִׁיב, וְאֵי זֶה אָסוּר שֶׁלֹא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיָה דַיָּן וְהָיוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶצְלוֹ לְדִין אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד עָנִי, יְהֵא אוֹמֵר לְבשׁ כְּשֵׁם שֶׁהוּא לָבוּשׁ אוֹ הַלְבִּישׁוֹ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה לָבוּשׁ. (דברים א, יז): לֹא תַכִּירוּ פָנִים, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין עִמּוֹ אַל תַּסְבֵּר לוֹ פָּנִים שֶׁלֹא יְהֵא אוֹמֵר מִתְּחִלָּה הָיָה רוֹצֶה לְזַכּוֹתוֹ. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִם תֵּדַע שֶׁאֵין הַדִּין עִמּוֹ הַסְבֵּר לוֹ פָּנִים, שֶׁלֹא יְהֵא אוֹמֵר מִתְּחִלָּה הָיָה רוֹצֶה לְחַיְבֵנִי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים א, טז): וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יג, טו): וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהֵיאַךְ הוּא, אִם רָאִיתָ אֶת הַדִּין מְרֻמֶּה, חָקְרֵהוּ. וְאִם רָאִיתָ אֶת הַדִּין יוֹצֵא לַאֲמִתּוֹ, צַדְקֵהוּ.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה (בראשית ז, כג). מֵאָדָם שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן, וְאַחַר כָּךְ וְעַד גָּדוֹל (בראשית יט, יא). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם, וְאַחַר כָּךְ וְעַד בְּהֵמָה (שמות יב, יב). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הַכֵּה תַכֶּה אֶת ישְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ (דברים יג, טו). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְצָבְתָה בִטְנָהּ, וְאַחַר כָּךְ וְנָפְלָה יְרֵכָה (במדבר ה, כז). הַבֶּטֶן שֶׁהִתְחִיל, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה, הַמַּתְחִיל בַּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.