דברים יד:ד מדרש: מדרש אגדה, מדרש שכל טוב, ספרא ופסיקתא דרב כהנא

וצודה לי צידה. צידה כתיב וקרינן ציד, אמר לו בני הבא לי ציד, ר"ל צפרים, ואם לא תמצא הבא לי ממין י', והם עשרה האמורים בתורה, שנאמר זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' (דברים יד ד), ואם לא תמצא הבא לי ממין ד' והם דגים, ואני אומר לך בני שתזהר בהלכות שחיטה, והם חמשה דברים המפסידים את השחיטה, שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור:

שה. שה גדי וטלה, שנאמר שה כבשים ושה עזים (דברים יד ד):

[ג] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה" – משמע מוציא מיד משמע. מכלל שנאמר (בראשית ט, ג) "כירק עשב נתתי לכם את כל" – יכול הכל היה בכלל היתר? תלמוד לומר (דברים יד, ד-ה) "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר".