דברים יז:יד מדרש: דברים רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש אגדה וספרי במדבר

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וגו' (דברים יז, יד), הֲלָכָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ עֵסֶק מַהוּ שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לוֹ לָדוּן לִפְנֵי בֵּית דִּין, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ. לִמְדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים יז, ב): מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא, הֱוֵי אֵין בְּרִיָה דָּן אֶת הַמֶּלֶךְ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, כָּךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּהְיוּ חוֹרִין מִן הַמַּלְכוּת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כד): פֶּרֶא לָמֻד מִדְבָּר, כְּשֵׁם שֶׁהַפֶּרֶא גָּדֵל בַּמִּדְבָּר וְאֵין אֵימַת אָדָם עָלָיו, כָּךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹא תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עֲלֵיכֶם, אֲבָל אַתֶּם לֹא בִּקַּשְׁתֶּם כֵּן, אֶלָּא (ירמיה ב, כד): בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ שָׁאֲפָה רוּחַ, וְאֵין רוּחַ אֶלָּא מַלְכֻיּוֹת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ב): וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפְכֶם לְעָזְבֵנִי, כְּבָר הִזְהַרְתִּי עַל יְדֵי משֶׁה וְאָמַרְתִּי לוֹ הוֹאִיל וְסוֹפָן לְבַקֵּשׁ לָהֶן מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מֵהֶן יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶן, לֹא מֶלֶךְ נָכְרִי, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים יז, יד): וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, ל): מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִם רָאִיתָ חָנֵף וְרָשָׁע מַנְהִיג אֶת הַדּוֹר, נוֹחַ לוֹ לַדּוֹר לִפְרוֹחַ בָּאֲוִיר וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מִמֹּקְשֵׁי עָם אֶלָּא לִפְרֹחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ה): הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ. מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף וגו', רַבָּנִין אָמְרֵי כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ מְלָכִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִילוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וּבִקַּשְׁתֶּם לָכֶם מְלָכִים, הֱוֵי אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמו, ג): אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים וגו'. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ז): בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ, אֲבָל כָּל מִי שֶׁיִּבְטַח בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נִתְחַיֵּב לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בָהּ, מִנַּיַן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ח): כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם. רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁנִּשְׁעַן בְּבָשָׂר וָדָם עוֹבֵר, אַף פְּרוֹסְטְיָא שֶׁלּוֹ עוֹבֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמו, ג): בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁאֵין בָּשָׂר וָדָם כְּלוּם, וּמַנִּיחִין כְּבוֹדִי וְאוֹמְרִין (שמואל א ח, ה): שִׂימָה לָנוּ מֶלֶךְ, מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מֶלֶךְ, חַיֵּיכֶם שֶׁסּוֹפְכֶם לְהַרְגִּישׁ מֶה עָתִיד לְהַגִּיעַ לָכֶם מִתַּחַת מַלְכְּכֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי.

דָּבָר אַחֵר, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵן: לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִנּוּ לָהֶם מֶלֶךְ, וּמָחוּ זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלָמָּה לֹא בָּנוּ לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם דֵּילָטוֹרִין. תֵּדַע לְךָ דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ וְהָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, וְלָמָּה כֵן, שֶׁלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן דֵּילָטוֹרִין, לְפִיכָךְ הָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁבִּקְשָׁה אִיזֶבֶל לַהֲרֹג כָּל נְבִיאֵי ה', מֶה עָשָׂה עֹבַדְיָה הִטְמִין אוֹתָן בַּמְּעָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, יג): וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁאָמַר לְאַחְאָב כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עֹבַדְיָה, אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל שָׁאוּל כֻּלָּן הָיוּ דֵּילָטוֹרִין, תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁהָיָה שָׁאוּל רוֹדֵף אַחַר דָּוִד הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע לְשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נב, ב): בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וגו', (תהלים נד, ב): בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל, לְפִיכָךְ הָיוּ נוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַב מוֹנָא, כָּל שֶׁאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע מְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, תֵּדַע לְךָ מַה דָּוִד אוֹמֵר (תהלים נז, ה): נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חַנִּית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים נז, ו): רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים וגו', אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה לְמַטָּה, סַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה לָרָקִיעַ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע לָשׁוֹן שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, שֶׁאֲמָרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְשֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. מִנַּיִן, דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, וְשָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, וְנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ וְאָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶן שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ וְלָמָּה אַתָּה מְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת בָּאָרֶץ, אָמַר לָהֶן שֶׁהוּא גָּרַם לִי שֶׁאָמַרְתִּי לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאִי, וּמָה הָיָה הַלָּשׁוֹן הָרָע, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי הַנָּחָשׁ הָרִאשׁוֹן הָיָה מֵסִיחַ כִּבְנֵי אָדָם, כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיוּ אָדָם וְחַוָּה מְבַקְּשִׁין לֶאֱכֹל מֵאוֹתוֹ אִילָן, הִתְחִיל לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאוֹ, אָמַר לָהֶן מִן הָאִילָן הַזֶּה אָכַל הַבּוֹרֵא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ, וְצִוָּה אֶתְכֶם שֶׁלֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְתִבְרְאוּ עוֹלָם אַחֵר. וּמֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָצַץ אֶת רַגְלָיו, וְכָרַת אֶת לְשׁוֹנוֹ, שֶׁלֹא יְהֵא מֵסִיחַ. דָּבָר אַחֵר, שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ אָמְרוּ לוֹ מָה אַתָּה נֶהֱנָה שֶׁאַתָּה נוֹשֵׁךְ. אָמַר לָהֶם עַד שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִין אוֹתִי לָמָּה אֵין אַתֶּם שׁוֹאֲלִין לְבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י, יא): אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, מַה נֶּהֱנָה שֶׁאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע. דָּבָר אַחֵר, אָמְרוּ לַנָּחָשׁ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבָר אֶחָד וְאַרְסְךָ מְהַלֵּךְ בְּכָל הָאֵיבָרִים, אָמַר לָהֶן עַד שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִין אוֹתִי לָמָּה אֵין אַתֶּם שׁוֹאֲלִין לְבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, שֶׁעוֹמֵד בְּרוֹמִי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא, עוֹמֵד בְּסוּרְיָא וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי. רְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה כֹּחוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנִּצְטַוּוּ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיָה הַדּוֹר בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע לֹא נִבְנָה בִּימֵיהֶם.