דברים יט:ד מדרש: עין יעקב וספרי דברים

ט מִשְׁנָה. וּמְכַוְּנִים לָהֶם דְּרָכִים מִזּוֹ לְזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט) "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ". וּמוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַּדֶּרֶךְ, וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: (אף) הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ". לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים (היו) מְסַפְּקוֹת לָהֶם (מים ומזון) [מִחְיָה וּכְסוּת], כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ.*) גְּמָרָא. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: "מִקְלָט" [הָיָה] כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ, וְיִפְנֶה לְשָׁם. אָמַר רַבִּי (הונא) [כַּהֲנָא]: מַאי קְרָא? "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ", עֲשֵׂה לְךָ הֲכָנָה בַּדֶּרֶךְ. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח לָהּ פִּתְחָא לְהַאי פַּרְשְׁתָא מֵהָכָא: (תהלים כה) "טוֹב וְיָשָׁר ה', עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ". אִם לַחַטָּאִים מוֹרֶה, קַל־וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח לָהּ פִּתְחָא לְהַאי פַּרְשְׁתָא מֵהָכָא: (שמות כא) "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" וְגוֹ'. (ש"א כד) "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי, מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע". בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶחָד הָרַג בְּשׁוֹגֵג וְאֶחָד הָרַג בְּמֵזִיד. לָזֶה אֵין עֵדִים, וְלָזֶה אֵין עֵדִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמְּנָן לְפוּנְדָק אֶחָד, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד יוֹשֵׁב תַּחַת הַסֻּלָּם, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג יוֹרֵד בַּסֻּלָּם וְנוֹפֵל עָלָיו וְהוֹרְגוֹ. (נמצא) זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד, נֶהֱרַג, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה.

מִשְׁנָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה [לְעִיר מִקְלָטוֹ], וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם: רוֹצֵחַ אֲנִי. אָמְרוּ לוֹ: "אַף עַל פִּי כֵן", יְקַבֵּל מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט) "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ".

(ד) וזה דבר הרוצח, מיכן אתה אומר רוצח שגולה מעיר לעיר מקלט.