וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ (ס)
אוצר מדרשים
ל״ח) ד׳ נקראו נחלה: תורה וישראל ארץ ישראל ובית המקדש, תורה מנין שנאמר וממתנה נחליאל (במדבר כ״א), ישראל מנין שנאמר ונחלתי ישראל (יואל ד׳), ארץ ישראל מנין שנאמר בארץ אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה לרשתה (דברים י״ט), בית המקדש מנין שנאמר בהר נחלתו (שמות ט״ו), ואף יעקב אבינו נקרא נחלה שנאמר יעקב חבל נחלתו (דברים ל״ב), אמר הקב״ה יבא ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה.