דברים כא:א מדרש: עין יעקב, ספרא, מדרש תנחומא ובראשית רבה

כב תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים וְרָצִים, וְעוֹלִים בַּכֶּבֶשׁ, קָדַם אֶחָד מֵהֶם לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל חֲבֵרוֹ, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְּלִבּוֹ. עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם (בהר הבית) וְאָמַר: אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (דברים כ״א:א׳) "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ". אָנוּ, עַל מִי לְהָבִיא עֶגְלָה [עֲרוּפָה]? עַל הָעִיר? אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? גָּעוּ כָּל הָעָם בִּבְכִיָּה. בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק, וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר, וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם, וַעֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְלֹא נִטְמָא הַסַּכִּין. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טָהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מלכים ב כ״א:ט״ז) "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד" וְגוֹ'. עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם בְּהַר הַבַּיִת וְכוּ'. וִירוּשָׁלַיִם בַּת אַתּוּיֵי עֶגְלָה עֲרוּפָה הִיא? וְהָתַּנְיָא: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְזוֹ (היא) אַחַת מֵהֶם: אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, [וְעוֹד: (דברים כ״א:א׳) "לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ" כְּתִיב! וְהָכָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ]. [אֶלָּא], כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּכִיָּה בְּיִשְׂרָאֵל.

עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ, וְאֵין מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת, חוּץ מִגִּנַּת וְרָדִין שֶׁהָיוּ מִימוֹת [נְבִיאִים] רִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִים, וְאֵין מַלִּינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת. אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּה, דִּכְתִיב: (ויקרא כה) "וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ, לְדֹרֹתָיו", וְקָסָבַר: לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לַשְּׁבָטִים. וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, דִּכְתִיב: (דברים כא) "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ", וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים. וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, דִּכְתִיב: (שם יג) 'עָרֶיךָ', וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים. וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בַּנְּגָעִים, דִּכְתִיב: (ויקרא יד) "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם", וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים. וְאֵין מוֹצִיאִין בָּה זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת, מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה, וּמִשּׁוּם דְּלָא לִיתְּזְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת, מִשּׁוּם שְׁקָצִים. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת, מִשּׁוּם קוּטְרָא. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין, מִשּׁוּם סִירְחָא. וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִים, מִשּׁוּם קָדָשִׁים. וְאֵין מַלִּינִים בָּה אֶת הַמֵּת, גְּמָרָא.

[ז] "…לֹא תֹאכְלֻהוּ"‏ – יכול לא יאכילנו לאחרים? תלמוד לומר "וְאָכֹל" – מאכילו אתה לאחרים. או "ואכֹל" – יכול חלב שמותר בהנאה יהא טהור, חלב שור הנסקל ועגלה ערופה שאינו מותר בהנאה לא יהא טהור… תלמוד לומר "כל חלב…יעשה לכל מלאכה".