וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ (ס)
מדרש שכל טוב
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך. מאחר שעשינו אותה גבירתה אין לנו רשות למוכרה, שנאמר לא תתעמר בה וגו' (דברים כא יד):
מדרש תנאים
ד״א מאחיו מב' יש' ר' ישמעאל אומ' והלא בידוע שאחיו בן ישראל ומה ת״ל מאחיו מ' ישר' אלא מגיד שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנ' והתעמר בו ומנ' שאין עמירה אלא שימוש שנ' (כא יד) לא תתעמר בה:
מדרש אגדה
לא תתעמר בה. תחת אשר עניתה. שאין עושה לו שום עבדות. מהו תתעמר בה לשון שימוש, שכן במקום פרס קוראין למקום שמשתמשין עמיתרא: