וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
דברים רבה
דָּבָר אַחֵר, בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, כֵּיצַד, כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים כא, י יא): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וגו' וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ, אָמַרְתִּי לְךָ (דברים כא, יב): וְגִלְחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּתְשַׁלַּח אוֹתָהּ. וְאִם לֹא עָשִׂיתָ כֵן, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (דברים כא, יח): כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כא, כב): כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, הֱוֵי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה מִנַּיִן, תְּחִלָּה כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, ח): כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, י): לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, יב): גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ, הֲרֵי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה.
ספרא
[י] "וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה" – זה הוא שאמר מלמד שבית דין מבפנים ובית הסקילה מבחוץ. "וירגמו אותו" – ולא כסותו. "אבן"--מלמד שאם מת באבן אחת, יצא. "ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה" – אף לסמיכה, אף לדחיה, אף לתליה, אף ל"לא תלין נבלתו על העץ".