דברים כב:ד מדרש: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי וספרי דברים

לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ (ס)

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

כי תראה אין לי אלא מצות עשה מצות לא תעשה מניין ת"ל(דברים כ"ב ד') לא תראה: כת' כי תראה וכת' כי תפגע ראייה שהיא כפגיעה: חמור שונאך. שונא ואויב זה מישראל הוא וכי אפשר והכת' אומר (ויקרא י"ט י"ז) לא תשנא את אחיך אלא זה שראוהו שעבר עבירה והתרה בו ולא פירש ואין שם עד אחר כדי ללקותו ולפטרו שמצוה לשנאתו עד שיחזור למוטב אע"פ כן מצוה להחזיר אבידתו ומצוה לפרוק עמו ולטעון דכת' (יחזקאל ל"ג י"א) חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע: רובץ. ולא עומד: תחת משאו. ולא פרוק: וחדלת מעזוב לו. מניין אתה אומר היה אדם גדול או שהיה כהן והוא בבית הקברות או שחשכה לילי שבת שאין רשאי ליזקק לה ת"ל וחדלת מעזוב לו פעמים שאתה חודל פעמים שאי אתה חודל: עזב תעזב עמו. זו מצות פריקה ולהלן הוא אומר (דברים כ"ב ד') הקם תקים עמו זו מצות טעינה פריקה בחנם וטעינה בשכר מצות פריקה קודמת למצות טעינה: עזב תעזב עמו. הלך וישב לו ואמר לי הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק או לא תפרוק פטור שנ' עמו יכול אפילו זקן וחולה ת"ל עזב תעזב: עמו. לרבות משוי שעל כתיפו:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דברים

עזוב תעזוב עמו זו פריקה, הקם תקים עמו זו טעינה דברי רבי יהודה בן בתירה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דברים

(ד) לא תראה, מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר (שמות כג ה) כי תראה מצות עשה.
שאל רבBookmarkShareCopy