וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הנער [הַֽנַּעֲרָ֖ה] וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הנער [הַֽנַּעֲרָ֛ה] אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃
מדרש תנחומא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִן הָאוֹנֵס לָמַד מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף (דברים כב, כט). וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדָּבָר, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים (שמות כ, ג). וְעָשִׂינוּ אֶת הָעֵגֶל, לְפִיכָךְ יְהֵא נוֹתֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲמִשִּׁים כָּסֶף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִן הַמְפַתֶּה לָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְפַתּה אִישׁ בְּתוּלָה, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת (שמות כב טו, טז), אַף הוּא בַּחֲמִשִּׁים כָּסֶף. וְאָנוּ, וַיְפַתּוּהוּ בְפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ (תהילים עח לו, לז). לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲמִשִּׁים כָּסֶף.
פרקי דרבי אליעזר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָמַר אַבְרָהָם לְיִצְחָק בְּנוֹ, ״הָעֶבֶד הַזֶּה חָשׁוּד עַל כָּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הָעֶבֶד הַזֶּה מְרַמֶּה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה'. רְאֵה שֶׁמָּא נָגַע בַּצִּנּוֹר. תָּבִיא הַנַּעֲרָה הָאֹהֱלָה וְתוֹצִיא בְּתוּלֶיהָ בָּאֶצְבַּע. אִם טְהוֹרָה בִּבְתוּלֶיהָ, הֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְךָ לְאִשָּׁה מִמְּעֵי אִמָּהּ״. וְהוֹצִיא אֶת בְּתוּלֶיהָ בָּאֶצְבַּע וְהֶרְאָם לְאַבְרָהָם אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ לְקָחָהּ לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ״, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה רִבְקָה דּוֹמִין לְמַעֲשֵׂה שָׂרָה. וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל נְהוּגִין לְהוֹצִיא אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ״ וְכוּ'.