לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ (ס)
תנחומא בובר
כי תצא למלחמה וגו' ושבית שביו (דברים כא י). שנו רבותינו מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, וראית בשביה אשת יפת תאר [וגו'] וגלחה א ראשה (שם יא יב), כדי שלא תמצא חן בעיניו, מה כתיב אחריו, כי תהיין לאיש שתי נשים (שם שם טז), שתי נשים בבית, מריבה בבית, ועוד האחת אהובה, והאחת שנואה, או שתיהן שנואות, מה כתיב אחריו, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה (שם שם יח), כל מאן דנסיב יפת תואר נפיק מינייהו בן סורר ומורה, שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול, ותניא ר' יוסי אומר וכי מפני שאכל בן סורר ומורה חצי ליטרא בשר, ושתה חצי לוג יין, אמר תורה יצא לבית הסקילה, אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסופו לגמר נכסי אביו עם הסריקין שאכל ושתה עמהם, ומבקש לימודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים, והורג ומלסטם את הבריות, ואמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתתן של רשעים נאה להם ונאה לעולם, ומה כתיב אחיו, וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת (שם שם כב), אם ניצל מזה לא ניצל מזו, למדנו שעבירה גוררת עבירה, מצוה גוררת מצוה מניין, שנאמר כי יקרא קן צפור לפניך וגו', שלח תשלח וגו' למען ייטב לך והארכת ימים(שם כב ו ז), אחריו מה כתיב [כי תבנה בית חדש] (שם שם ח), תזכה לבנות בית ולעשות מעקה, מה כתיב אחריו, לא תזרע כרמך כלאים (שם שם ט), תזכה לכרם ולזרוע שדה, מה כתיב אחריו לא תחרוש בשור ובחמור (שם שם י), תזכה לשורים ולחמורים, מה כתיב אחריו, לא תלבש שעטנז וגו' (שם שם יא), תזכה לבגדים נאים מצמר ומפשתן, מה כתיב אחריו, גדילים תעשה לך (שם שם יב), תזכה למצות ציצית, מה כתיב אחריו, כי יקח איש אשה (שם שם יג), תזכה לאשה ולבנים, למדנו שמצוה גוררת מצוה, לכך נסמכו פרשיות אלו לאלו.
מדרש תנאים
כי יהיה ריב בין אנ' למה נאמר לפי שהו אומ' (כב ט') לא תזר' כר' כל' (כב יא) לא תל' שעט' (כב י) לא תחר' בשור ובחמ' שומע אני אם זרע וחרש ולבש עבר על המצוה ויהא פטור ת״ל כי יהיה ריב בין אנ' בא הכת' ולימד על העובר בלא תעשה שיהא לוקה ארבעים לכך נאמ' הפרשה:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף מג ע״ב) תניא (במדבר טו לט) וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו קריאת שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו כלאים דכתיב (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך. תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כלן. ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ ועשיתם אותם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי מעשה ר׳ שמעון בן יוחאי אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (שם ו יג) את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד: