ולנער [וְלַֽנַּעֲרָה֙] לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לנער [לַֽנַּעֲרָ֖ה] חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כה) אמר רבי יעקב אמר ר׳ יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה. היכי דמי אי נימא דאיכא סכנה אפילו עצי אשירה נמי, ואי דליכא סכנה אפילו כל איסורין שבתורה נמי לא. לעולם דאיכא סכנה ואפילו הכי עצי אשירה לא דתניא רבי אליעזר אומר אם נאמר (דברים ו ה) בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך. אלא לומר לך אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך. ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך. כי אתא רבין א״ר יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעכו״ם וג״ע (ע״ב) וש״ד. עכו״ם הא דאמרן. ג״ע וש״ד דתניא ר׳ אומר (דברים כב כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. וכי מה ענין רוצח אצל נערה מאורסה. ה״ז בא ללמד ונמצא למד מקיש נערה מאורסה לרוצח ורוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשה ומה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור. ורוצח גופיה מנ״ל. סברא הוא כי ההוא דאתא לקמיה דרבא א״ל מארי דוראי אמר לי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה ליקטלך ולא תקטליניה דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דלמא דההוא גברא סומק טפי:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
אם זרחה השמש עליו וכי עליו בלבד (היא) [חמה] זורחת והלא על כל העולם כולו היא זורחת אלא מה זריחת שמש שהיא בגלוי כך כל (דבר) שהוא [בגלוי] מה זריחת שמש שלום לו כך כל דבר שהוא שלום לו: דם לו דמים לו. בין בחול בין בשבת [להלן הוא אומר (דברים כ"ב כ"ו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. הרי זה כזה מה זה ספק נפשות אף זה ספק נפשות. מה זה אם מוחה בידו להורגו קדם להורגו: אף זה אם מוחה להורגו קדם להורגו הו'] דמים לו שלם ישלם. הא אם אין לו דמים אינו משלם [מה זה מיוחד עשה את שאין מיתכון כמתכוין. נידון בנפשו פטור מן הממון כך כל דבר נעשה את שאין מיתכוין כמיתכוין נידון בנפשו פטור מן הממון]: אם אין לו. מלמד שאין שמין לו בראוי כבמוחזק [אם אין לו מלמד שאין שמין מן המטלטלין] אם אין לו מלמד שאין ממתינין לו עד שימות אביו או עד שתבוא ספינתו ממדינת הים: ונמכר בגניבתו. אין נמכר (בסמומו) [בזמומו] ונמכר בגניבו אין נמכר (באפילו) [בכפלו] ונמכר בגניבו אין נמכר ונישנה (על ידי אחד) [בגנבו. אין לך עליו מעתה ר' אלעזר אומר אומר עד שיהא שקול כנגד גניבו] ונמכר בגניבו האיש גמכר בגניבו ואין האשה נמכרת בגניבתה: [ע"ד פ']
מדרש אגדה
כי כאשר יקום איש. וכי מה למדנו מרוצח. אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורשה, מנין שניתן להצילה בנפשו, דכתיב ואין מושיעה לה, מושיע לה בכל דבר שאתה יכול להושיעה: