דברים כג:ד מדרש: קוהלת רבה, מדרש תהילים, מדרש אגדה ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי בֵּיבַי אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, עֲשֵׂה אוֹתָהּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין מַיִם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא בַּיָּם רָאִיתִי סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם, וְנִצְטָעַרְתִּי עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בָּהּ וְנִטְבַּע, וּכְשֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת קַפּוֹטְקְיָא רְאִיתִיו שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְפָנַי וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, נַמְתִּי לוֹ, בְּנִי, הֵיאַךְ עָלִיתָ מִן הַיָּם, אָמַר לִי רַבִּי בִּצְלוֹתָךְ טְרָדַנִּי הַגַּל לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּנִי לַיַּבָּשָׁה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי, מַה מַּעֲשִׂים יֵשׁ בְּיָדֶךָ, אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַסְּפִינָה פָּגַע בִּי אִישׁ אֶחָד מִסְכֵּן, אָמַר לִי זְכֵי בִּי, וִיהֲבִית לֵיהּ חַד עִיגּוּל, אָמַר כְּמָה דִּיהַבְתְּ לִי נַפְשִׁי בְּמַתְּנָךְ, כֵּן יִתְיְהֵב לָךְ נַפְשָׁךְ. וְקָרָאתִי עָלָיו: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת גְּדוֹלָה מְפָרֶשֶׁת לַיָּם הַגָּדוֹל, נְטָלָהּ הָרוּחַ וְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם מְהַלְּכִין, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁצָּרָתָן צָרָה, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנִשְׁתַּתְּפִינוּן בְּאִיצְטְרַכְיָא שֶׁלָּנוּ, אִם נָמוּת נָמוּת כֻּלָּנוּ, אִם נִחְיֶה נִחְיֶה כֻּלָּנוּ, הֵאִיר הַמָּקוֹם עֵינֵיהֶם וְנָטְלוּ גְּדִי אֶחָד וְצָלוּ אוֹתוֹ וְתָלוּהוּ בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל סְפִינָה, בָּאָה חַיָּה גְדוֹלָה לְרֵיחוֹ וְהִתְחִילָה גּוֹרֶרֶת בָּהּ עַד שֶׁהִשְׁלִיכָה לַמַּיִם הַמְהַלְּכִין וְהָלְכוּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ וְנִכְנְסוּ לְרוֹמִי תַּנּוֹן עוֹבָדָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּקְרוֹן עֲלֵיהוֹן: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בַּר קַפָּרָא מְקַפֵּל בְּשׁוּנִיתָא דְּיַמָּא דְקֵסָרִי, רָאָה סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל וְאוֹטַפִּיטָא עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ עָרֹם, כַּד חֲמִינֵיהּ בָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְנָתַן לוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים, מֶה עָשָׂה הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, אָמַר לוֹ אָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ יוֹצִיא שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, לְבָתַר יוֹמִין אִתְצַיְדוּן יְהוּדָאֵי בַּהֲדֵין סַפְּפָסָא, אָמְרִין מַאן אָזֵיל וּמְפַיֵּיס עֲלֵינָא, אָמְרִין דֵּין לְדֵין בַּר קַפָּרָא דְּהוּא חָשׁוּב בְּמַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן וְיָדְעוּן אַתּוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמְרִין לֵיהּ אִית הָכָא חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין סַב יַתְהוֹן וְזִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. נְסַב חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין וּסְלַק לְמַלְכוּתָא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַנְטַפִּיטֵי עָמַד עַל רַגְלָיו וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ לָמָּה אִיצְטָעֵר רַבִּי לְהָכָא, אֲמַר לֵיהּ בָּעֵינָא מִינָךְ דְּתִתְרַחַם עַל אִילֵּין יְהוּדָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ יָדַע אַתְּ דְּהָדֵין מַלְכוּתָא עָבְדָא כְּלוּם עַל מַגָּן, אֲמַר לֵיהּ אִית עִמִּי חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרֵי סַב יַתְהוֹן וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. אֲמַר לֵיהּ אִית אִילֵּין דִּינָרִין אִינּוּן יְהוֹן מִתְמַשְׁכְּנִין לָךְ חֲלַף חֲמִשָּׁה סְלָעִים דִּיהַבְתְּ לִי, וְאֻמָּתָךְ מִשְׁתַּזְבִין חֲלַף מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵית יָתִי בְּבֵיתָךְ, וְאַתְּ זִיל בִּשְׁלָם בִּיקָרָא סַגִּי, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ הֲוָה מְטַיֵּיל עַל כֵּיף יַמָּא רַבָּה, חֲמָא אִילְפָא דְּמִיטָרְפָא בְּיַמָּא, כַּהֲרִיפַת עַיִן טְבַעַת וּטְבַע כָּל מַה דַּהֲוָה בָּהּ, חֲמָא חַד גְּבַר דִּיתֵיב עַל קוּרְשָׁא דִּסְפִינְתָּא, מִגַּלָּא לְגַלָּא סְלֵיק לְיַבֶּשְׁתָּא כַּד הוּא הֲוָה עַרְטִילָאי, וַהֲוָה מִיטַּמַּר בְּכֵיף יַמָּא. אֲרָעַת עָנְתָה דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין לְרִיגְלָא בִּירוּשְׁלֵם, אֲמַר לְהוֹן מִן בְּנֵי עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, הָבוּ לִי זְעֵיר כְּסוּת וְאֵיכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי, דְּעָרְעַנִי יַמָּא וְלָא אִישְׁתֵּזַב גַּבָּאי מִידֵּי. אָמְרִין לֵיהּ כֵּן יִתְעַרְעֲרָן כָּל אוּמָּתָךְ. תְּלָה עֵינֵיהּ וַחֲמָא יַת רַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲוָה מְטַיֵּיל בֵּינֵיהֶן, אֲמַר מִסְתַּכֵּל אֲנָא דְּאַתְּ גְּבַר סַב וְיַקִּיר מֵאוּמָּתָךְ, וְאַתְּ חַכִּים בִּיקָרֵי דִּבְרִיָּיתָא, אֶלָּא זְכֵי בִּי וְהַב לִי תַּכְסִית דַּאֲכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי דְּעַרְעֲרָן יַמָּא. הֲוָה עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ שֶׁבַע אִיצְטַלְוָון, שְׁלַח חַד וְיַהֲבֵיהּ לֵיהּ, אוֹבְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ וְאוֹכְלֵיהּ וְאַשְׁקֵיהּ וִיהַב לֵיהּ תְּרֵין מָאוָון דִּינָרִין, וְאַרְכְּבֵיהּ אַרְבְּעָה עֲשַׂר פַּרְסִין, וַעֲבַד לֵיהּ יְקָרָא סַגִּי עַד דְּאַעְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ. לְבָתַר יוֹמִין מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וְאֵימַנּוֹ לֵיהּ מַלְכָּא תְּחוֹתֵיהּ, גְּזַר עַל מְדִינְתָּא הַהִיא כָּל גּוּבְרִין לְקַטָּלָא וְכָל נְשַׁיָא לְבִיזָה. אֲמָרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ זִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן, אֲמַר לוֹן אַתּוּן יָדְעִיתוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אֲמָרוּ לֵיהּ אִית הָכָא אַרְבְּעָה אַלְפִין דִּינָרִין סַב יַתְהוֹן וְאִזֵיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן. נְסַב יַתְהוֹן וּסְלַק, וְקָם עַל תְּרַע מַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן אִיזְלוּן אִימְרוּן לְמַלְכָּא חַד גְּבַר יְהוּדָאי קָאֵים עַל תַּרְעָא בָּעֵי מִישְׁאַל שְׁלָמָא דְּמַלְכָּא, אֲמַר אַעֲלוּנֵיהּ, כַּד חֲמִינֵיהּ מַלְכָּא שְׁדָא מֵעַל כּוּרְסְיֵיהּ וּנְפַל עַל אַנְפּוֹהִי, אֲמַר לֵיהּ מַאי עִיסְקֵיהּ דְּמָרִי הָכָא, וּלְמָה אִיצְטָעֵר מָרִי לְהָכָא, אֲמַר בְּגִין דְּתִתְרַחַם עַל הֲדָא מְדִינְתָּא וְתִתְבַּטֵּל הֲדָא גְּזֵרְתָא. אֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתָא כְּלוּם כְּתִיב בָּהּ שִׁיקְּרָא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָא כְתִיב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', לָמָּה, (דברים כג, ה): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וּכְתִיב (דברים כג, ח): לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, וַאֲנָא לָא בַּר עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, וְלָא גְּמָלוּן לִי חֶסֶד, וּמַאן דַּעֲבַר אַדְאוֹרָיְיתָא חַיָּיב לְקַטָּלָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ אַף עַל פִּי דְּהִינוּן חַיָּיבִין לָךְ תִּישְׁבּוֹק וּתְרַחֵם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ יָדַע הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמַר לֵיהּ אִית עִמִּי אַרְבַּעַת אַלְפִין דִּינָרִין, סַב יַתְהוֹן וְאִיתְרַחַם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אַרְבְּעָה אַלְפִין הַלָּלוּ יְהוֹן לָךְ יְהִיבִין חֲלַף תְּרֵין מָאוָון דִּיהַבְתְּ לִי, וּמְדִינְתָּא כּוּלָּהּ תְּהֵא מִשְׁתַּזְּבָא בְּגִינָךְ, חֲלַף מֵיכְלָא וּמִישְׁתְּיָא דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵת יָתִי. וְעוּל לְבֵי גְּעָא וְגִנְזֵי דִּידִי וְסַב לָךְ שַׁבְעִין אִיצְטַלְוָון דִּלְבוּשָׁן, חֲלַף אִיצְטְלָא דִּיהַבְתְּ לִי, וְזִיל בִּשְׁלָם עַל אוּמָּתָךְ וְאַשְׁבִּיקִין בְּגִינָךְ, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דִּבְכָל יוֹם הֲוָה נָסֵיב חַד עִיגּוּל וּמְקַלֵּק לְיַמָּא רַבָּא, חַד יוֹמָא אֲזַל וּזְבֵין חַד נוּן, קָרְעֵיהּ וְאַשְׁכַּח בֵּיהּ סִימָא, אָמְרוּ לֵיהּ הַיְידֵי הוּא גַּבְרָא דְּקָם לֵיהּ עִיגּוּלֵיהּ, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עוֹבָדָא הֲוָה בִּפְרַגְמָטוּזְטוֹס שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בַּהֲדֵי אִסְרַדְיוֹט חַד, כְּשֶׁהֵן מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה קָשַׁר עִמּוֹ חִבָּה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר הִכְנִיסוֹ עִמּוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. לְבָתַר יוֹמִין אִיתְצַיָּד הַהוּא פְּרַגְמָטוּזְטוֹס דַּהֲוָה מְזַבֵּין מָנִין מְגַעְגְּעִין בִּדְמָא, שְׁמַע הַהוּא אִסְרַדְיוֹט וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ עָבֵיד הָכָא, תַּנֵּי לֵיהּ עוֹבָדָא, אֲמַר לֵיהּ כַּד אַתְּ נָפֵיק לְמִיתְדָנָא אֵימָא לְהוּ פְּלַן חַכִּים עֲלַי זָכוּ, כַּד נְפַק לְאִתְדָנָא אֲמַר פְּלוֹנִי חַכִּים עֲלַי זָכוּ. אֲמָרוּן לֵיהּ מַה זָּכוּ אַתְּ יָדַע לְדֵין, אֲמַר לוֹן אֲחוֹי דִּקְטִילָא הֲוָה חַיָּיב לִי וְלָא הֲוָה לֵיהּ מַה יִּתֵּן וּנְסֵיבִית יַת מָנוֹי וִיהָבִית יַתְהוֹן לְדֵין לִמְזַבְּנָא יַתְהוֹן לִי, אָמְרִין נֶאֱמָן מִנֶּאֱמָן קַבֵּיל, וְהוּא נָפֵיק לְדִימוֹס, וּקְרוֹן עֲלֵיהּ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי סִימָאי פָּתַר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ח): אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. אָמַרְתָּ: וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וגו'. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ד): אִם רָחַץ ה' אֶת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, אָמַרְתָּ (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר וגו'. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז): אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם וגו'. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶאֱמַר (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וגו'. אָמַרְתָּ (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מב): בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וגו'.

דבר אחר אשרי האיש. זה שאמר הכתוב (שמואל-ב ז יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. וכן תני רבי חייא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. רבי אמי בשם ריש לקיש אמר אין ישיבה בעזרה אלא מקום מלכי בית דוד בלבד. וכן הוא אומר וישב דוד. ולא כן אמר רב הונא בשם רבי ישמעאל אין ישיבה למעלה שנאמר (דניאל ז טז) קרבת על חד מן קאמיא. שאין להם קפיצת הרגל. שנאמר (יחזקאל א ז) ורגליהם רגל ישרה. וכתיב (ישעיה ו ב) שרפים עומדים ממעל לו. וכתיב (זכריה ג ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. למעלה אין ישיבה ודוד יושב. אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין להם ישיבה. ומהו וישב שסמך עצמו. ולמי היתה ישיבה הוי אומר לכהן גדול. שנאמר (שמואל-א א ט) ועלי הכהן יושב על הכסא. אם כן מהו וישב לפני ה' שישב עצמו בתפלה. תמן תנינן עמוני ומואבי איסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד. (שמואל-ב ז יח) ויאמר מי אנכי וגו' ומי ביתי כי הביאותני עד הלום. מה הוא עד הלום. לא די שבאתי בקהל אלא שעשיתני מלך. ואין הלום אלא מלך שנאמר (שמואל-א י כב) הבא עוד הלום איש. (שמואל-ב ז יט) ותקטן עוד זאת בעיניך כאינש דאמר לחבריה זעירא הדא באפך. (שם) ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק. שהייתי רחוק ונתקרבתי. (שם) וזאת תורת האדם. זאת שכתבת בתורתך (דברים כג ד) לא יבא עמוני ומואבי. לא כתבת אלא על האדם אבל נקבותיהן מותרות מיד. וזאת תורת האדם אברהם יצחק ויעקב אין כתיב כאן. אלא תורת האדם. ומי הוא משובח שבנביאים ומשובח שבמלכים. משובח שבנביאים זה משה. משובח שבמלכים זה דוד. את מוצא שכל מה שעשה משה עשה דוד. משה הוציא את ישראל ממצרים. ודוד הוציא את ישראל משעבוד מלכיות. משה עשה מלחמות בסיחון ועוג. ודוד עשה מלחמותיו של הקב"ה שנאמר (שמואל-א כה כח) כי מלחמות ה' אדוני נלחם. משה מלך על ישראל ויהודה שנאמר (דברים לג ה) ויהי בישורון מלך. ודוד מלך על ישראל ויהודה. משה קרע להם את הים. ודוד קרע להם את הנהרות שנאמר (תהלים ס ב) בהצותו את ארם נהרים. משה בנה מזבח. ודוד בנה מזבח. זה הקריב וזה הקריב. משה נתן להם חמשה חומשי תורה. וכנגדם נתן להם דוד ספר תהלים שיש בו חמשה ספרים. אשרי האיש. למנצח משכיל. מזמור לאסף. תפלה למשה. יאמרו גאולי. משה בירך את ישראל באשריך. ודוד בירך באשרי. (משלי ח ח) בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. אין בהם לא קפדנות ולא עקמנות. מצינו שעקם הכתוב שתים ושלש אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. אמר רבי יודן בר' מנשיא אף כשבא לפתוח בסימני טהרה. (ויקרא יא ד) את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן אלא כי מעלה גרה. (שם ז) ואת החזיר כי לא מעלה גרה אין כתיב כאן אלא כי מפריס פרסה. אמר דוד אף הקב"ה העיד עלי ואמר (שמואל-א יג יד) בקש ה' לו איש כלבבו. וכינה שמו לבוראו מה בוראו לא מוציא דבר מגונה מפיו אף דוד כן. היה לו לומר ארור האיש אשר הלך בעצת רשעים או אשרי האיש אשר הלך בעצת צדיקים. ולא אמר אלא לא הלך. כיוצא בדבר אתה אומר (ירמיה טו א) אם יעמוד משה ושמואל. אתה מוצא שכל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה בנה מזבח וזה בנה מזבח. זה הקריב וזה הקריב. זה מלך וזה מלך. וכן הוא אומר (דברים יח טו) נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים. וכן תמצא בירמיה. מה שכתוב בזה כתוב בזה. כיוצא בדבר דוד ושלמה. מה שכתוב בזה כתוב בזה. רבי יודן אומר המזמור הזה משובח מכל המזמורים:

ד"א וזה הדבר. זה שאמר הכתוב אשרי תבחר ותקרב וגו' (תהלים ס"ה ה'), אשרי מי שבחרתו וקירבתו לא כל הרוצה ליטול יטול, אלא כמי שמוכר החרס מכה על גבו, ואומר זה נאה וזה רע, כך הקב"ה הוא כמו היוצר הזה, שנאמר הנה כחומר ביד היוצר כן אתם כבידי בית ישראל (ירמיה י"ח ו'), והוא יודע איזה ראוי לשרת לפניו ואיזה אין ראוי, ועל זה [נאמר] אשרי תבחר ותקרב, יש מי שנבחר ונדחה ונתקרב, ויש שנבחר ונדחה ולא נתקרב, ויש מי שנבחר ונתקרב שהיה מרוחק, נבחר ונתקרב, ויש שנבחר ונדחה ולא נתקרב, ויש מי שנבחר ונתקרב שהיה מרוחק, נבחר ונתקרב שהיה מרוחק, זה דוד שאמר פתחת למוסרי (תהלים קי"ו ו'), אל תקרי למוסרי אלא לאיסורי, אמר דוד ע"ה לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה כתבת בתורתך לא יבוא עמוני ומואבי (דברים כ"ג ד'), והייתי כפות סמורות, ופתחת אותן פתחת למוסרי שאמרת עמוני לא יבוא, אבל עמונית מותרת לבוא בקהל, מואב לא יבוא אבל מואבית מותרת לבוא בקהל. ובחרת בי וקרבתני, הוי אשרי תבחר ותקרב. ויש מי שנבחר ונדחה ונתקרב, זה דוד ע"ה במעשה אוריה שאמר לו נתן הנביא הנני מקים עליך רעה וגו' (ש"ב י"ב י"א). נתרחק וחזר ונתקרב. שאמר חנני אלהים כחסדך וגו' (תהלים נ"א ג') אמר לו נתן הנביא גם ה' העביר חטאתך (ולא) [לא] תמות (ש"ב י"ב י"ג). ויש מי שנבחר ונדחה ולא נתקרב, זה שאול ע"ה שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל (ש"א ב' כ"ח). ונדחה ולא נתקרב, שנאמר קרע ה' את ממלכות ישראל וגו' (ש"א ט"ו כ"ח). וכן אהרן נבחר, וכשעשה את העגל נדחה, שנאמר ובאהרן התאנף ה' להשמידו (דברים ט' כ'), ונתקרב שנאמר ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כ"ח ל"ו), וניתנה הכהונה בידו וביד בניו לעולם, שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו (שם שם מ"ג) וצוה הקב"ה שיעשו שמונה מלבושים שילבשם הכהן, ואם חסר אחת מהם עבודתו פסולה: