כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ (ס)
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ואמר רב חסדא בתחלה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שרויה עם כל אחד ואחד שנאמר (דברים כג טו) כי ה׳ אלהיך מתהלך בקרב מחנך וכיון שחטאו היתה שכינה מסתלקת מהם שנאמר (שם) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך:
אוצר מדרשים
ד׳) מנין שלא יפסיק בין ברכה ובין דבר שמברכין עליו שנאמר כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו (מ״ב ד׳ כ״ט). ה׳) מנין שלא יתפלל במקום הטנופת שנאמר והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג ט״ו),
עין יעקב
ד ואמר רב חסדא בתחלה קודם שחטאו ישראל היה שכינה שרויה עם כל אחד ואחד שנאמר (דברים כ״ג:ט״ו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנם וכיון שחטאו היתה שכינה מסתלקת מהם שנאמר (שם) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.