דברים כג:יז מדרש: ספרא, מדרש תנאים וספרי דברים

[ג] "כשכיר" – מה שכיר (דברים כד, טו) "ביומו תתן שכרו", אף זה "ביומו תתן שכרו". "כתושב" – מה תושב (דברים כג, יז) "בטוב לו לא תוננו", אף זה "בטוב לו לא תוננו". "יהיה עמך" – עמך במאכל, עמך במשתה, עמך בכסות נקיה. שלא תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר; אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש; אתה ישן על מוכין והוא ישן על התבן. "יעבד עמך" – שלא תמסר לו אומנתו לאחר. שאם היה בלן לרבים, ספר לרבים, נחתום לרבים – לא יעשה. ר' יוסי אומר, אם היה אומנתו לפנים מכאן – יעשה; אבל רבו לא ילמדנו בתחלה. אבל אמרו חכמים: מספר לו את שערו, ומכבס לו את כסותו, ואופה לו את עיסתו. "ויצא מעמך" – שלא תהיה אתה בכפר והוא בכרך; אתה בכרך והוא בכפר. "הוא ובניו עמו" – מה רבו חייב במזונותיו, אף רבו חייב במזונות אשתו ובניו. יכול אפילו נשא אשה שלא מדעת רבו? תלמוד לומר (שמות כא, ג) (ויקרא כה, מא) 'הוא ואשתו ובניו' – מה הוא מדעת רבו, אף 'אשתו ובניו' מדעת רבו.

וטובתם למה נאמר לפי שהוא אומ' (כג יז) עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו יכול אף עמונים ומואבים כן ת״ל וטבתם:

וטובתם, מכלל שנאמר (שם כג יז) בטוב לו לא תוננו יכול אף כאן כן תלמוד לומר וטובתם.