לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃
ספרא
הוספה: [ב] למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב, יח) – אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב. למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין? תלמוד לומר "ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה" (ויקרא יח, כג). למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר "ולא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח) ואומר "וגם קָדֵש היה בארץ" (מלכים א יד, כד), דברי ר' ישעמאל. רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר "לא תתן שכבתך" – לא תתן שכיבתך.
אסתר רבה
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים (אסתר א, ט), רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ישעיה ג, יב): עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, מְדַקְדְּקִין בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה א, כב): וְעוֹלֵל לָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְעוֹלֵל, מְקַטְפִין עוֹלְלוֹתֵיהֶן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יט, י): וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל. בָּאִין עֲלֵיהוֹן בַּעֲלִילוֹת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כב, יד): וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁים בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, יח): לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יט, כה): וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא קוֹפְצִין עֲלֵיהֶן כְּבַעַל חוֹב. דָּבָר אַחֵר, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אַרְבַּע נָשִׁים נָטְלוּ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן, אִיזֶבֶל וַעֲתַלְיָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּשְׁמִירָמִית וּוַשְׁתִּי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.
תנחומא בובר
ד"א ואתחנן. זש"ה כי עם בציון ישב בירושלם [בכה לא תבכה חנון יחנך וגו'] (ישעיה ל יט), מה כתיב למעלה מן הענין, ועריו נתתי (לבני ראובן לבני גד) [לראובני ולגדי] (דברים ג יב), לימד משה את באי עולם, שלא יאמר אדם הואיל וחולה שלו מסוכן, ועשה דייתיקי, וחילק כל אשר לו, לא יאמר הואיל ועשה דייתיקי לא יתפלל עוד, אלא יתפלל, שאין הקב"ה פוסל תפלת (בריא) [כל בריה], שהרי משה עשה דייתיקי, שנאמר ועריו נתתי לראובני ולגדי [וגו'], יאיר בן מנשה וגו' (שם יד), ולמכיר נתתי את הגלעד (שם טו), ולראובני ולגדי נתתי [וגו'] (שם טז), (ואצוה) [ואצו] אתכם בעת ההיא לאמר [וגו'] (שם יח), ואת יהושע צויתי [בעת ההיא] לאמר וגו' (שם שם כא), [הרי דייתיקי, שמא תאמר עמד לו ולא התפלל, תלמוד לומר ואתחנן אל ה'].