דברים כד:ז מדרש: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, מדרש שכל טוב, בראשית רבה וספרי דברים

וגונב איש אין לי אלא הגונב את האיש הגונב את האשה ואת הקטן מניין ת"ל (דברים כ"ד ז') כי ימצא איש גונב נפש בין אשה בין קטן אין לי אלא איש הגונב אשה הגונבת מניין ת"ל גונב בין איש בין אשה אם כן למה נאמר איש יכול אפלו גנב את הנפלים ובן שמונה יהא חייב ת"ל איש מה איש מיוחד שהוא בן קיימה יצאו נפלים ובן שמונה שאינן בני קיימה: מניין שאינו חייב עד שיגנוב בעדים ת"ל כי ימצא איש גונב ומניין שאינו חייב עד שימכור בעדים ת"ל ומכרו: ונמצא בידו. ונמצא פרט למי שמצויין בידו יצא האב שגנב את בנו ומלמד תינוקות שגנב אחד מן התינוקות ואפטורפוס של יתומים שגנב אחד מן היתומים שהן מצויין בידן תמיד יכול מכרו לאחד מקרוביו יהא חייב ת"ל (שם) גנב נפש מאחיו עד שיפרשנו מאחיו או יכול לפי שמצינו בעבד כנעני שכיון שנתן בו דמים קנה יכול אף זה כן ת"ל ומכרו ונמצא בידו מגיד שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו ר' יהודה אומר משיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנ' (שם) והתעמר בו ומכרו: מות יומת. בסתם מיתה האמורה בתורה בחנק והרשעים קרויין מתים לפני מקום מניין שכיון שעבר אדם עבירה הרי הוא מת לפני מקום ת״ל (דברים י"ז ו') [יומת המת ד"א מניין לא יכולת להמיתו בחנק המיתו באחת מכל מיתות בין קלות בין חמורות ת"ל ] מות יומת מכל מקום:

והבור רק. א"ר אחא נתרוקן בורו של יעקב ואין בו דברי תורה הנמשלת למים, שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה א), כתיב כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו וגו' (דברים כד ז), והם מוכרים את אחיהם:

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו - ר' אלעזר אמר: בקילוס היה בא. ויפשיטו את יוסף, זה הפינס. את כתנתו, זה חלוק. את כתונת הפסים, זה הפרגוד. אשר עליו, זו פמלניא שלו. ויקחוהו, ויקחהו כתיב, מי היה זה? שמעון. ואימתי פרע לו? להלן (בראשית מב): ויקח מאתם את שמעון וישליכו אותו הבורה. והבור רק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. שני בורות היו: אחד מלא צרורות. ואחד מלא שרפים ועקרבים. אמר רבי אחא: בור רק, נתרוקן בורו של יעקב. אין בו מים, אין בו דברי תורה, שנמשלו למים, היך מה דאת אמר (ישעיה נה): הוי כל צמא לכו למים. כתיב (דברים כד): כי ימצא איש גונב נפש מאחיו, ואתם מוכרים את אחיכם!