דברים כז:כד מדרש: פרקי דרבי אליעזר

כָּל הַמַּלְשִׁין אֶת חֲבֵירוֹ בַּסֵּתֶר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״מַכֵּה רֵעֵהוּ בַסָּתֶר״. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה מִנָּחָשׁ שֶׁהִלְשִׁין בֵּין אָדָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָרְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּאֲכָלוֹ יִהְיֶה עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ״.