דברים כח:ב מדרש: אוצר מדרשים, במדבר רבה, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

רגלי חסידיו ישמור (ש״א ב' ט') חסידו כתיב, בשביל צדיק אחד העולם מתקיים. ותאכל היא והוא (מ״א י״ז ט״ו), הוא כתיב לאמר משל אליהו אכלו שניהם (עי' פדר״א פל״ג). והשיגוך דקללות (דברים כ״ח מ״ד) מלא, אמר הקב״ה אם אין אני מערב שמי עמהם הן כלין, לקיים מה שנאמר עמו אנכי בצרה (תהילים צ״א:ט״ו), ושל ברכות (דברים כ״ח ב') למה חסר? שאם יבקש אדם לעשות לך טובה יהא פוגע בך ותהא אתה פוגע בו. והנשיאם (שמות ל״ה כ״ז) כתיב חסר יו״ד בתראה, לפי שמהרו כולם להביא כאיש אחד, שנאמר והותר (שם ל״ו ז'). יפרש כנפו (דברים ל"ב י״ב) כנפו כתיב כנף אחד פרש ומכהה גלגל חמה.

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד), עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילוֹ, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ נָפְלוּ עָלָיו לִיסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּיסְטִים. לְפִיכָךְ יְבָרֶכְךָ ה' בְּעשֶׁר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַלִּיסְטִים. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁלֹא תְהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פָּנֵיאַס וְשֶׁלֹא תָבוֹא זֵימִיָּא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּעשֶׁר וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִצְווֹת. יְבָרֶכְךָ ה' בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים וגו', (דברים כח, ג ו): בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וגו' בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וגו' בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו', (דברים כח, ב): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וגו'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסֶיךָ וְיִשְׁמְרֶךָ בְּגוּפֶךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלוֹא אִם מְבֹרָכִים הֵם שְׁמוּרִים, וְאִם שְׁמוּרִים הֵם מְבֹרָכִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ מִיֵּצֶר הָרָע, שֶׁלֹא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. דָּבָר אַחֵר וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁלֹא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכא, ו): יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וגו', (תהלים קכא, ד ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וגו' ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', (תהלים קכא, ז ח): ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וגו' ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז יא): יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כא, יא): מַשָֹּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵֹּׂעִיר וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א כה, כט): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל א כה, כט): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר רַגְלֶיךָ מִן גֵּיהִנֹּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ט): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כה): יָאֵר ה' פָּנָיו וגו', יָאֵר ה' וגו', יִתֶּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו', וְאוֹמֵר (תהלים לו, י): בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ.

וַיִּקָר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר, אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי שֶׁהָיָה מְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָלוֹת, בָּא בַּעַל הַשּׁוּק הִרְגִּישׁ בּוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, מַעֲלֶה וּמְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָל. אָמַר לוֹ: כְּבָר שָׁלַחְתִּי דּוֹרוֹן לְבֵיתְךָ. אַף כָּךְ בִּלְעָם, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת לוֹ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, רָשָׁע. אָמַר לוֹ: אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק (משלי טו, יז), טוֹבָה סְעוּדָה שֶׁאָכְלוּ בְּמִצְרַיִם עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, מִשְּׁוָרִים אוֹ מִפָּרִים שֶׁאַתָּה מַקְרִיב עַל יָדְךָ בְּשִׂנְאָה. וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִּלְעָם, שֶׁעִקֵּם אֶת פִּיו וּפְקָמוֹ, כְּאָדָם שֶׁקּוֹבֵעַ מַסְמֵר בַּלּוּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַלְאָךְ הָיָה מְדַבֵּר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְּדַבֵּר. וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהֵנָּה נִצָּב עַל עוֹלָתוֹ הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא וְיֹאמַר. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. פָּתַח וְאָמַר, מִן הָרָמִים הָיִיתִי מִמְּחִיצַת הָאָבוֹת, הִנְחַנִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק לְבֹר שַׁחַת. יַנְחֵנִי, יִנְהֵנִי, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם (יחזקאל לב, יח). דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם, עַם רָם שֶׁל מַעְלָן הָיִיתִי, וְהוֹרִידַנִי בָּלָק מִן כְּבוֹדִי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ עִם הַמֶּלֶךְ, רָאָה לִסְטִים, הֵנִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ וְטִיֵּל עִם הַלִּסְטִים. כְּשֶׁחָזַר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לְךָ עִם אוֹתָן שֶׁטִּיַּלְתָּ עִמָּהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי. כָּךְ בִּלְעָם נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁנִּזְדַּוֵּג לְבָלָק, נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְחָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם כְּבַתְּחִלָּה, כְּדִכְתִיב, וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם וְגוֹ' (יהושע יג, כב). לְכָךְ אָמַר, רָם הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק. דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֵהַרְרֵי קֶדֶם, הֻשְׁוֵינוּ שְׁנֵינוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה. שֶׁאִלּוּלֵי אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, לֹא הָיָה בָּלָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וְגוֹ' (בראשית יט, כט). וְאִלּוּלֵי אַבְרָהָם, לֹא פָּלַט לוֹט מִסְּדוֹם, וְאַתָּה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לוֹט. וְאִלּוּלֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, לֹא עָמַדְתִּי אֲנִי בָּעוֹלָם. שֶׁלֹּא זָכָה לָבָן לְבָנִים אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב. שֶׁבִּתְחִלָּה בָּאָה רָחֵל עִם הַצֹּאן. אִלּוּ הָיוּ לוֹ בָּנִים, הֵיאַךְ בִּתּוֹ רוֹעָה. וּמִשֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשָׁם, נִתְּנוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן (בראשית לא, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלְךָ (שם ל, כז). וַאֲנִי מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לָבָן. אִלּוּלֵי אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, אֲנִי וְאַתָּה לֹא עָמַדְנוּ בָּעוֹלָם. לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב. מִי שֶׁהוּא מְאָרֵר לְבָנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, לְעַצְמוֹ הוּא מְאָרֵר. שֶׁכֵּן כְּתִיב: וּמְקַלְּלֶךָ אָאֹר (שם יב, ג). וְאוֹמֵר: אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ (שם כז, כט). לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. אִלּוּ לְאֻמָּה אַחֶרֶת בִּקֵּשׁ שֶׁאֲקַלֵּל, כְּגוֹן בְּנֵי אַבְרָהָם, מֵהַפִּילַגְשִׁים הָיִיתִי יָכֹל. אֶלָּא בְּנֵי יַעֲקֹב. יֵשׁ מֶלֶךְ שֶׁבּוֹרֵר לְעַצְמוֹ מָנָה, וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר גְּנַאי עָלֶיהָ, כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים. וְאֵלּוּ נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ וּסְגֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ' (דברים לב, ט). וּכְתִיב: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה (שמות יט, ה). וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. מֶלֶךְ שֶׁנָּטַל עֲטָרָה וּנְתָנָהּ בְּרֹאשׁוֹ, וְאָמַר אָדָם עָלֶיהָ שֶׁאֵינָהּ כְּלוּם, יֵשׁ לוֹ חַיִּים. וְאֵלּוּ כְּתִיב בָּהֶם, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג). מָה אֶקֹּב, לֹא קָבָה אֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְקַלֵּל, לֹא נִתְקַלֵּל. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת, נִכְנַס בְּמִרְמָה, דִּכְתִיב: וְאֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים (בראשית כז, טז). אָמַר לוֹ אָבִיו, מִי אַתָּה. אָמַר לוֹ: עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ, הַמּוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקַלֵּל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה (שם פסוק לג). וְהֵיאַךְ אֲנִי מְקַלְּלָן. לֹא קָבֹה אֵל. דָּבָר אַחֵר, מָה אֶקֹּב, לֹא קָבֹה אֵל. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, לִגְיוֹן שֶׁמּוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ, חַיָּב מִיתָה. וְאֵלּוּ כָּפְרוּ בּוֹ וּמָרְדוּ בּוֹ, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (שמות לב, ד), לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכַלּוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אַף עַל פִּי כֵן לֹא זָז מֵחִבָּתָן אֶלָּא לִוָּה עֲלֵיהֶם עַנְנֵי כָּבוֹד, וְלֹא פָּסְקוּ מֵהֶם הַמָּן וְהַבְּאֵר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' וַיַּעֲשׂוּ נְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר, אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם וְגוֹ', וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וּמַיִם נָתַתָּ לָהֶם לִצְמָאָם (נחמיה ט, יח-כ). הֵיאַךְ אוּכַל אֲנִי לְקַלְּלָם. מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַקְּלָלוֹת וְעַל הַבְּרָכוֹת, בַּבְּרָכוֹת הָיָה מַזְכִּירָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (דברים כז, יב). וּבַקְּלָלוֹת לֹא הָיָה מַזְכִּירָם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה (שם פסוק יג). וְעוֹד, כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִין וְאוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם קְלָלָה, אֵינוֹ כְּתִיב שֶׁהוּא מְבִיאָהּ. אֲבָל בַּבְּרָכוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ מְבָרְכָן, כִּי כֵן הוּא אוֹמֵר, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ', וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן וְגוֹ', יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה (דברים כח, א-ח). וּבַקְּלָלוֹת כְּתִיב: וְהָיָה אִם לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' וְגוֹ' וּבָאוּ עָלֶיךָ (שם פסוק טו), מֵעַצְמָן. אֲבָל הַבְּרָכוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מְבִיאָן. הֱוֵי, מָה אֶקֹּב לֹא קָבָה אֵל. כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ, לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכָתוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשַׁבְתּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לָאָדָם שֶׁבָּא לָקוֹץ אֶת הָאִילָן. מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, קוֹצֵץ אֶת הָעֲנָפִים כָּל עָנָף וְעָנָף וּמִתְיַגֵּעַ. וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְקוֹצֵץ. כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, מָה אֲנִי מְקַלֵּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשֵׁיהֶם. בָּא לִיגַע, מְצָאָן קָשִׁים. לְכָךְ אָמַר, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת. הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן. כְּשֶׁהוּא מְשַׂמְּחָן, אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶם, אֶלָּא הַכֹּל לוֹקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דברים לב, יב). וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כְּשֶׁהָאֻמּוֹת שְׂמֵחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵן אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. מִי יוּכַל לִמְנוֹת מִצְוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים בֶּעָפָר, לֹא תַּחְרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר (שם כב, י), לֹא תִּזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם (שם פסוק ט), וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֶת אֵפֶר הַפָּרָה (במדבר יט, ט), וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן (שם ה, יז), שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים וְגוֹ' (ויקרא יט, כג), וְכֵן כֻּלָּם. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל הָרְבִיעוֹת שֶׁלָּהֶם, מִי יוּכַל לִמְנוֹת אוּכְלֻסִין שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתָם שֶׁהֵם חוֹטְפוֹת וּמְחַבְּבוֹת אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי (בראשית ל, טו), הִנֵּה אֲמָתִי בִּלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ, וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וְגוֹ' (שם פסוק ג-ט), וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ וְגוֹ' (שם טז, ג). תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְטַבָּח שֶׁבָּא לִשְׁחֹט פָּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, הִתְחִיל צוֹפֶה הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה, הִתְחִיל מַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהּ לְמַלֵּא אֶת הָאֵבוּס לְפָנֶיהָ. הִתְחִיל לוֹמַר, תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְשׁוֹחֲטָהּ, וַהֲרֵינִי זְנַחְתִּיהָ. כָּךְ בִּלְעָם אָמַר, תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְקַלֵּל וַאֲנִי מְבָרֵךְ, תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.